abstract
| - יש כמה הבדלים בין משה רבנו לבין שאר הנביאים הרמב"ם דיבר על זה הרבה - ע' למשל בהלכות יסודי התורה, פרק ז, הלכה י . אחד ההבדלים העיקריים כתוב בבמדבר יב7: "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא ": משה זכה לקרבה מיוחדת אל ה' הוא היה ממש כמו "בן-בית" שלו ית'. ידוע, שבין בני-אדם שנמצאים ביחסים מאד קרובים יש לפעמים "טלפתיה" אחד יודע מה השני הולך להגיד עוד לפני שהוא אומר את זה. גם בין ה' לבין משה היתה תופעה דומה, כמו שרואים בפסוקים הבאים [פעם כנראה היו לי יותר דוגמאות אבל עכשיו הצלחתי לשחזר רק 4]: 1.
* בשמות ד 18 מסופר שמשה התכונן לחזור למצרים: "וילך משה, וישב אל יתר חותנו, ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים... ". פסוק אחד אחר-כך מסופר שה' אמר למשה: "לך שוב מצרים... ": נראה שמשה ידע מראש מה ה' הולך לצוות עליו. גם בהמשך כתוב: "וישב ארצה מצרים, ויקח משה את מטה הא-להים בידו ", ופסוק אחד אחר-כך ה' מצווה אותו "ויאמר ה' אל משה: בלכתך לשוב מצרימה -- ראה כל המופתים אשר שמתי בידך... " 2.
* בשמות טז 8 מסופר שמשה אמר לבנ"י: "בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע... " אבל רק 3 פסוקים אחר-כך אמר ה' למשה שהוא ייתן לבנ"י בשר "וידבר ה' אל משה לאמור: שמעתי את תלונות בני ישראל. דבר אליהם לאמור: בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם... ": גם כאן נראה שמשה ידע מראש מה ה' עומד להגיד. 3.
* בדברים ג21 מספר משה: "וְאֶת-יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי , בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: עֵינֶיךָ הָרֹאֹת, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה --כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל-הַמַּמְלָכוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא, תִּירָאוּם: כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. ", אבל רק 7 פסוקים אחר-כך מסופר שה' אומר למשה: "וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ , וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ: כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. ". 4.
* בשמות לג 14 מסופר שה' הבטיח למשה: " פני ילכו והניחותי לך ", ובפסוק הבא מסופר שמשה מציב לה' "אולטימטום": "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה! פירוש רציני לפסוקים אלה ניתן למצוא כאן " טוב, זה לא מפתיע שה' ידע מראש מה משה הולך להגיד, אבל בד"כ בתנ"ך, בשיחות שבין ה' לבין אדם, ה' מדבר "בלשון בני אדם" ולא "קורא את המחשבות" של בן-שיחו. רק בשיחה עם משה ה' כביכול "קרא את מחשבותיו", כדי להמחיש את הקרבה הרבה שהיתה ביניהם, כמו שכתוב: ע"ע אני לדודי ודודי לי
|