| abstract
| - תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב14:25:45 02.05.2005 תהלים קיט, בית ג (פסוקים 17-24): 18 גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ! 19 גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ; אַל-תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְותֶיךָ! 20 גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת. 21 גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים - הַשֹּׁגִים מִמִּצְו תֶיךָ. 22 גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז: כִּי עֵדתֶיךָ נָצָרְתִּי! 23 גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים, בִּי נִדְבָּרוּ - עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ. 24 גַּם-עֵדתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי - אַנְשֵׁי עֲצָתִי. בבית ג, הבית השלישי במזמור קיט, מופיעה פעמיים המילה " גַּל " במשמעות של גלגול והסרת מכשול. הבית מתאר שני מכשולים שהמשורר נתקל בהם בדרכו להתקרב אל תורת ה' - מכשול פנימי ומכשול חיצוני:
* מכשול פנימי - חוסר הבנה: המשורר הוא נער, חדש בעולם התורה, ואינו מבין את כל דברי התורה, ולכן הוא מבקש גַּל -עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ!.
* מכשול חיצוני - אנשים בסביבתו מחרפים אותו ובזים לו על כך שהוא מתקרב לתורה, ולכן הוא מבקש גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז: כִּי עֵדתֶיךָ נָצָרְתִּי!.
* פסוקים 17-20 - המכשול הפנימי: המשורר מרגיש כמו תינוק שזה עתה נגמל: גְּמל עַל-עַבְדְּךָ אֶחְיֶה; וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ , הוא לא מבין את כל דברי התורה: גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ! , הוא מרגיש כמו גר = מהגר שהגיע לארץ חדשה ואינו מכיר את חוקיה: גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ; אַל-תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְותֶיךָ! , ולכן הוא "זולל" ברעבתנות את דברי התורה - למרות שאינו מבין את כולם: גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת ( ע"ע ).
* פסוקים 21-24 - המכשול החיצוני: המשורר מוקף באנשים זדים = גאוותנים ורעים : גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים - הַשֹּׁגִים מִמִּצְו תֶיךָ , הם מחרפים אותו ולועגים לו: גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז: כִּי עֵדתֶיךָ נָצָרְתִּי! , גם השרים - האנשים החשובים - מרכלים עליו: גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים, בִּי נִדְבָּרוּ - עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ , אך הוא אינו מתייחס אליהם כלל, והדבר החשוב לו ביותר הוא הקשר עם עדות ה': גַּם-עֵדתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי - אַנְשֵׁי עֲצָתִי .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)