| abstract
| - תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב04:31:24 15.05.2005 162 שָׂשׂ אָנֹכִי עַל-אִמְרָתֶךָ - כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. 163 שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה; תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי. 164 שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ - עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. 165 שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ; וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל. 166 שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה'; וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי. 167 שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ; וָאֹהֲבֵם מְאֹד. 168 שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ; כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ. "
* בתחילת הבית, הקשיים של המשורר מגיעים לשיאם - הוא נרדף לא ע"י רשעים מפשוטי העם, אלא ע"י שרים: " שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם... "; אך מחשבותיו כבר אינן נתונות לשרים הרודפים אחריו, אלא רק לדבר ה': "... ומדבריך (וּמִדְּבָרְךָ) פָּחַד לִבִּי ". דבר ה' משמח אותו כמו השלל שמוצאים כשמנצחים במלחמה: " שָׂשׂ אָנֹכִי עַל-אִמְרָתֶךָ - כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב "; הוא כבר אינו מעוניין בניצחון אלא רק בדבר ה' עצמו.
* בהמשך מתאר המשורר את שנאתו לדברי שקר ואת אהבתו לתורה ולמשפטים: " שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה; תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי. שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ - עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ "; ייתכן שהוא היה מעדיף להתרחק מדברי שקר ולא להתעסק בהם כלל - גם לא להילחם בהם, אלא רק לעסוק בתורה (העיונית) ולשיר שירי תהילה לה'.
* המשורר מתאר את קנאתו באנשים שאוהבים רק את התורה, עוסקים בתורה העיונית בלבד, ואינם נכנסים למאבקים ציבוריים: " שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ ; וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל " ( ע"ע ). אך המשורר עצמו, למרות שהוא אוהב את התורה, אינו מסתפק בתורה העיונית, הוא אוהב ורוצה לקיים את את מצוות ה' ועדותיו המעשיות - ולכן הוא מסתבך בצרות ונזקק לישועת ה': " שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה'; וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי. שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ ; וָאֹהֲבֵם מְאֹד "
* אך בסיום הבית, המשורר מסכם ומחליט שהוא ממשיך לשמור את המצוות המעשיות: " שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ ... ", מתוך ידיעה שה' רואה את כל דרכיו, ושומר עליו מצרות: " ...כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ ".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)