Attributes | Values |
---|
rdfs:label
| |
rdfs:comment
| - תגובה ל: ביקורת ותוכחה שנכתבה ב08:45:35 09.12.2004 כשאדם שומע דברי ביקורת, הם תמיד פוגעים בכבודו ובבטחונו העצמי, ולכן הנטיה הטבעית שלו היא לדחות אותם ולהתעלם מהם, ולפעמים גם לתקוף את מי שאמר אותם. כדי להחליש את התופעה, ממליצים כל ה"מומחים" לנושא זה, להקדים לדברי-הביקורת כמה דברי-שבח ומחמאות, כך שהאדם ירגיש טוב ולא ייפגע מהביקורת. לרעיון זה יש בסיס בכמה פסוקים בתנ"ך, לפחות לפי אחד הפירושים על כל פסוק, כפי שנראה בהמשך. מומלץ לקרוא על הנושא גם בספר "הבית היהודי" מאת הרב שמחה כהן - חלק א - עמ' 101-138.
|
dcterms:subject
| |
dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| |
dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - אבל להמוכיחים את הרשע יונעם הדבר לומר לו בתוכחותיהם: 'הלא באמת צדיק אתה, רק בדברים אחדים תשגה, לזאת הסר ממך גם את אלו... ועל המוכיחים ההם תבא ברכת טוב, כי הטיבו לעשות, כי אם יאמרו לו בפה מלא 'רשע אתה' יעיז פניו לומר שהדין עמו, אבל בדברים כאלה ימשך לבבו אליו לשמוע בקולו
- כי עתה כדברם כדברים האלה אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם
- הנה כמו שיאות להשלים קשוט מי שיש לו זהב עד שלא יאות זה בלא זה, כן הישרה כשתוכיח כי התוכחה ההיא תשלים קשוט השומע למוסר, ובזולת האזן השומעת לא יאות התוכחת ולא יועיל, כאמרו
- נזם זהב וחלי כתם - מוכיח חכם על אוזן שומעת
- מדה כנגד מדה - הוא לא רצה לרפא וכל מה שהוכה עוד הוסיף סרה, ולזה יבא לו רע לא יוכל להרפא ממנו
- נזם זהב באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם
|
dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
abstract
| - תגובה ל: ביקורת ותוכחה שנכתבה ב08:45:35 09.12.2004 כשאדם שומע דברי ביקורת, הם תמיד פוגעים בכבודו ובבטחונו העצמי, ולכן הנטיה הטבעית שלו היא לדחות אותם ולהתעלם מהם, ולפעמים גם לתקוף את מי שאמר אותם. כדי להחליש את התופעה, ממליצים כל ה"מומחים" לנושא זה, להקדים לדברי-הביקורת כמה דברי-שבח ומחמאות, כך שהאדם ירגיש טוב ולא ייפגע מהביקורת. לרעיון זה יש בסיס בכמה פסוקים בתנ"ך, לפחות לפי אחד הפירושים על כל פסוק, כפי שנראה בהמשך. מומלץ לקרוא על הנושא גם בספר "הבית היהודי" מאת הרב שמחה כהן - חלק א - עמ' 101-138.
|