בשני פרקים מנבא ירמיהו על השבועות שיישבעו בעתיד - בפרק טז ובפרק כג. פרק טז הוא נבואת פורענות ופרק כג הוא נבואת נחמה; לכן בפרק כג היחס של ה' אל בנ"י הוא הרבה יותר חם ואוהב: 1. בפרק טז ה' רק מעלה את בני ישראל מהגלות (אשר העלה), ובפרק כג ה' גם מביא אותם לארץ (אשר העלה ואשר הביא). 2. בפרק טז הם נקראים בכינוי הפשוט בני ישראל, ובפרק כג הם נקראים בכינוי חיבה – " זרע בית ישראל ". 3. אין לי הסבר... 4. בפרק טז מדברים אל ה' בגוף שלישי - אשר הדיחם; בפרק כג, ה' בעצמו משתמש בשבועה הזאת - הוא אומר " אשר הדחתים שם " (בגוף ראשון). ה' בעצמו מדבר בלשונם של בני ישראל, מרוב חיבה!
בשני פרקים מנבא ירמיהו על השבועות שיישבעו בעתיד - בפרק טז ובפרק כג. פרק טז הוא נבואת פורענות ופרק כג הוא נבואת נחמה; לכן בפרק כג היחס של ה' אל בנ"י הוא הרבה יותר חם ואוהב: 1. בפרק טז ה' רק מעלה את בני ישראל מהגלות (אשר העלה), ובפרק כג ה' גם מביא אותם לארץ (אשר העלה ואשר הביא). 2. בפרק טז הם נקראים בכינוי הפשוט בני ישראל, ובפרק כג הם נקראים בכינוי חיבה – " זרע בית ישראל ". 3. אין לי הסבר... 4. בפרק טז מדברים אל ה' בגוף שלישי - אשר הדיחם; בפרק כג, ה' בעצמו משתמש בשבועה הזאת - הוא אומר " אשר הדחתים שם " (בגוף ראשון). ה' בעצמו מדבר בלשונם של בני ישראל, מרוב חיבה! 5. בפרק טז, ה' משיב את בני ישראל אל אדמתם רק בזכות אבותם; בפרק כג, בני ישראל יושבים על אדמתם בזכות עצמם (ע' במאמר " שני סוגים של צמח מבית דוד " – פרק כג מדבר על גאולה שבאה בזכות המעשים הטובים של ישראל. ע"ע שלוש אפשרויות לגאולת ישראל ). הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין השבועות: