| rdfs:comment
| - בשני פסוקים בספר משלי, נרמז שאנשים רשים - שאין להם שום רכוש - מתנהגים בצורה תמה, ישרה ושלמה יותר מאחרים:
* יט1: טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל : עדיף להיות חסר-כל, מאשר להיות טיפש ורע ( כסיל ) שמדבר דיבורים עקומים.
* כח6: טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר : עדיף להיות חסר-כל, מאשר להיות עשיר שהולך בדרכים עקומות. את הסיבה לתופעה זו ניתן ללמוד מפסוק שלישי: אנשים עשירים יכולים להסיק מכאן כמה מסקנות מעשיות: ראו גם:
|
| abstract
| - בשני פסוקים בספר משלי, נרמז שאנשים רשים - שאין להם שום רכוש - מתנהגים בצורה תמה, ישרה ושלמה יותר מאחרים:
* יט1: טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל : עדיף להיות חסר-כל, מאשר להיות טיפש ורע ( כסיל ) שמדבר דיבורים עקומים.
* כח6: טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר : עדיף להיות חסר-כל, מאשר להיות עשיר שהולך בדרכים עקומות. את הסיבה לתופעה זו ניתן ללמוד מפסוק שלישי:
* כח11: חָכָם בְּעֵינָיו - אִישׁ עָשִׁיר; וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ: הדל ( = החלש ) מחפש תמיד מקורות פרנסה, ולכן, אם הוא מסוגל לכך, אם הוא דל מבין , הוא מתרגל לחקור כל דבר לעומק; הוא זקוק תמיד לעזרת הזולת, ולכן הוא מתרגל לכך שאנשים אחרים חוקרים אותו ( פירושים נוספים ). לעומת זאת, איש עשיר אינו צריך לחקור יותר מדי, ואינו צריך לבקש עזרה מאף אחד, ולכן אינו צריך להסביר את מעשיו לאף אחד; זה גורם לו להרגיש חכם בעיניו - להרגיש שהוא תמיד צודק. אנשים עשירים יכולים להסיק מכאן כמה מסקנות מעשיות: 1.
* להיזהר מההרגשה הטבעית של "אם הצלחתי - סימן שאני חכם"; לכל אחד יש עדיין מה ללמוד! 2.
* לבקש עצות מאחרים, גם אם לא צריכים לבקש מהם עזרה כספית; 3.
* לא לזלזל בעניים: אמנם יש להם פחות רכוש, אך ייתכן שיש יותר תֹם ויותר חכמה. ראו גם:
* משלי יח23: תחנונים ידבר רש, ועשיר יענה עזות ( פירוט )
* משלי יט2: גם בלא דעת נפש לא טוב, ואץ ברגלים חוטא ( פירוט )
* ודל מבין יחקרנו .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)