| rdfs:comment
| - בשני מקומות בתנ"ך מדובר על אנשים שנותנים את כל הון ביתם: 1.
* משלי ו 30-31: לאחר מספר פסוקים שמדברים על פשע הניאוף, נאמר: לא יבוזו לגנב, כי יגנוב - למלא נפשו, כי ירעב. ונמצא, ישלם שבעתיים; את כל הון ביתו ייתן. 2.
* שיר השירים ח 7: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה; אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו. במאמר זה ננסה להבין מה הקשר בין הקטעים, ומה ניתן ללמוד מההשוואה ביניהם. לעיון נוסף: הון - מועיל או לא?
|
| abstract
| - בשני מקומות בתנ"ך מדובר על אנשים שנותנים את כל הון ביתם: 1.
* משלי ו 30-31: לאחר מספר פסוקים שמדברים על פשע הניאוף, נאמר: לא יבוזו לגנב, כי יגנוב - למלא נפשו, כי ירעב. ונמצא, ישלם שבעתיים; את כל הון ביתו ייתן. 2.
* שיר השירים ח 7: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה; אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו. במאמר זה ננסה להבין מה הקשר בין הקטעים, ומה ניתן ללמוד מההשוואה ביניהם. בספר משלי נאמר שלא יבוזו לגנב שגונב מתוך רעב. בשיר השירים נאמר, שאם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה - כן יבוזו לו. מההקבלה ניתן אולי להסיק, שהגנב בספר משלי נותן את כל הון ביתו כדי שלא יבוזו לו. לפי התורה, גנב שנתפס צריך לשלם לכל היותר פי 5 מערך הגניבה (ע' שמות כא37-כג3). אבל הגנב בספר משלי לא מסתפק בזה - הוא רוצה לפייס את האדם שגנב ממנו, ולכן הוא מציע לו לתת את כל הון ביתו (כנראה מדובר כאן באדם עני שגנב אוכל כי לא היו לו מזומנים, אבל עדיין יש לו קצת רכוש בבית שאותו הוא יכול לתת). במצב כזה, מכיוון שמדובר כאן רק בכסף - הגנב יצליח לפצות את הנגנב ולא יבוזו לו יותר (ראו גם: ונמצא ישלם שבעתיים ). עכשיו נעבור לפסוק משיר השירים. מכיוון שהפסוק במשלי מדבר על אדם שנותן את כל הון ביתו כדי לכפר על פשע - סביר שגם הפסוק משיר השירים מדבר על אדם שנותן את כל הון ביתו כדי לכפר על פשע, ומכיוון שמדובר שם על "אהבה" - זהו פשע שקשור לאהבה: ייתכן שהאדם רוצה להפסיק את האהבה שבין איש לאהובתו, מפני שהוא חומד אותה לעצמו, ולשם כך הוא מוכן לתת הרבה מאד כסף - את כל הון ביתו - לאיש. אבל לא משנה כמה כסף הוא ייתן - הוא לא יצליח לכפר על הפשע של "לא תחמוד אשת רעך", כי בוז יבוזו לו. ואכן, כך נאמר בפסוק הקודם בשיר השירים: שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך - כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה; רשפיה - רשפי, אש שלהבתיה: הרעיה מבקשת מהדוד שיצמיד אותה אל ליבו וזרועו, שלא ישכח אותה לעולם, כי אהבתה אליו עזה כמוות, והקנאה שתקנא אם יעזוב אותה תהיה קשה כשאול. הדוד מרגיע אותה ואומר לה שמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה; אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו: כלומר - אהבתו אליה היא נצחית, שום דבר לא יוכל לכבות אותה, וגם אם ייתן איש את כל הון ביתו כדי לשכנע אותו להפסיק לאהוב אותה - בוז יבוזו לו והוא לא יצליח. גם בספר משלי, בהמשך הקטע, מדובר על אדם שרוצה לשלם הרבה כסף כדי לכפר על פשע בתחום האהבה: נואף אישה חסר לב; משחית נפשו הוא יעשנה. נגע וקלון ימצא; וחרפתו לא תימחה. כי קנאה חמת גבר; ולא יחמול ביום נקם. לא יישא פני כל כופר; ולא יאבה כי תרבה שוחד: כאן מדובר על אדם שפשע בניאוף, והוא מוכן לשלם הרבה כופר (לבעל) ושוחד (לעדים ולשופטים) כדי שיסלחו לו. אבל זה לא יעזור, כי חרפתו לא תימחה - גם לו יבוזו לנצח (ראו גם: גניבה לעומת ניאוף , היחס לנואף בספר משלי ובתורה ). לסיכום, מטרתם של שני הקטעים היא להגביל את כוחו של הכסף: כסף יכול לעזור לאדם לטהר את שמו כאשר הוא נאשם בפשעים כספיים; אבל הוא לא יכול לטהר את שמו אם הוא נאשם בפשעים שקשורים לאהבה. אולי על זה הסתמך ג'ון לנון כאשר שר " Money can't buy me love... ". לעיון נוסף: הון - מועיל או לא?
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)