| rdfs:comment
| - ביום השלישי לבריאת העולם, אמר ה' (בראשית א): ייקוו המים אשר מתחת השמיים אל מקום אחד ותיראה היבשה. כלומר, לפני היום השלישי, המים כיסו את כל היבשה, ואחרי היום השלישי, המים מכסים רק חלק ממנה (ע"ע הארץ על המים ). לפי "חוק הכלים השלובים", המים בכל העולם נמצאים תמיד באותו גובה - הוא "גובה פני הים". לפי זה, נראה שלפני היום השלישי, גובה פני הים היה גבוה יותר מפסגות ההרים הגבוהים ביותר, וביום השלישי, גובה הים ירד בכמה קילומטרים עד שהגיע לגובהו הנוכחי. כדי להבין טוב יותר את אירועי היום השלישי, נעיין בפרק אחר בתנ"ך שמתאר את בריאת העולם - תהלים קד: וכאן יש שתי דעות שיכולות לענות לשאלה ששאלנו בתחילת המאמר
|
| abstract
| - ביום השלישי לבריאת העולם, אמר ה' (בראשית א): ייקוו המים אשר מתחת השמיים אל מקום אחד ותיראה היבשה. כלומר, לפני היום השלישי, המים כיסו את כל היבשה, ואחרי היום השלישי, המים מכסים רק חלק ממנה (ע"ע הארץ על המים ). לפי "חוק הכלים השלובים", המים בכל העולם נמצאים תמיד באותו גובה - הוא "גובה פני הים". לפי זה, נראה שלפני היום השלישי, גובה פני הים היה גבוה יותר מפסגות ההרים הגבוהים ביותר, וביום השלישי, גובה הים ירד בכמה קילומטרים עד שהגיע לגובהו הנוכחי. אולם, אם כל מעשה היום השלישי היה להוריד את גובה פני הים, ה' בוודאי היה אומר אותו באופן דומה לתיאור המקביל בפרשת המבול (בראשית ז-ח): והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי, למשל במילים "יחסרו המים אשר מתחת השמיים ותיראה היבשה". הניסוח ייקוו המים מראה בבירור שהמים לא חסרו, אלא רק נקוו! כדי להבין טוב יותר את אירועי היום השלישי, נעיין בפרק אחר בתנ"ך שמתאר את בריאת העולם - תהלים קד:
* גם שם, נאמר שהארץ נבראה קודם, ורק אחר-כך כוסתה בלבוש של מים מלמעלה: יסד ארץ על מכוניה, בל תמוט עולם ועד. תהום כלבוש כיסיתו, על הרים יעמדו מים.
* וגם שם מתוארת היגלות היבשה: מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך יחפזון. יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם. גבול שמת בל יעבורון, בל ישובון לכסות הארץ. וכאן יש שתי דעות שיכולות לענות לשאלה ששאלנו בתחילת המאמר 1. יש אומרים, שהפסוק יעלו הרים ירדו בקעות אינו מתאר את תנועת המים , אלא את תנועת ההרים והבקעות . לפי זה, היקוות המים נוצרה ע"י שינויים טופוגרפיים בפני כדור-הארץ. לפני היום השלישי, פני הארץ היו יחסית שטוחים, ולכן המים כיסו את כולם; אך ביום השלישי - הרים התרוממו ובקעות ירדו, וכך עלתה חלק מהיבשה אל מעל המים, והמים נקוו בבקעות הגדולות שנוצרו. בפירוש זה יש שתי בעיות:
* הפסוק "יעלו הרים ירדו בקעות..." מוכל בתוך קטע שהנושא שלו הוא המים: לפניו כתוב על הרים יעמדו מים, ואחריו כתוב גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ. כאשר הנושא מתחלף באמצע הקטע, הכותב מזכיר שוב את הנושא הראשון כאשר הוא חוזר אליו, ולפי זה היה ראוי לכתוב " גבול שמת למים בל יעבורון, בל ישובון לכסות הארץ ".
* בבראשית א אין שום זכר לכך, שביום השלישי היתה תנועה של הרים ובקעות: נראה משם, שרק המים זזו. 2. לכן נראה לי, שהתשובה טמונה בפסוק על הרים יעמדו מים: לא נאמר שהמים כיסו את ההרים, אלא מודגש שהמים עמדו על ההרים - בניגוד למצב הטבעי, שבו המים זורמים ויורדים כלפי מטה. וזה ייתכן רק אם המים היו - קפואים! כזכור, המאורות נבראו רק ביום הרביעי, ולכן, ביום השלישי הטמפרטורה היתה עדיין מאד נמוכה, וכל המים על כדור הארץ היו קפואים. מכיוון ש"חוק הכלים השלובים" לא חל על מוצקים - מובן שהמים לא היו אז ב"גובה פני הים", אלא פשוט כיסו את כל הארץ בשכבה בעובי אחיד, כמו בגד (תהום כלבוש כיסיתו = תהום = מים רבים ). כאשר ה' אמר ייקוו המים..., הוא גם גער במים והרעים עליהם, ובכך חימם אותם והמיס אותם, והם התחילו לזרום עד שנקוו במקום אחד: מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך ייחפזון; יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)