| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - ספר משלי מפרט דרכים שונות לחינוך, שמתאימות לתלמידים מסוגים שונים. במאמר זה נפרט את דרכי החינוך המומלצות לכל סוג של תלמידים, בתחום מסויים - תחום הענישה. א. ברמה הגבוהה ביותר נמצא המבין= היודע לחשוב להסיק מסקנות . ספר משלי ממליץ לחנך נערים כאלה בזהירות, לא להעניש אותם בעונשים קשים, ואפילו לא לגעור בהם, כמו שנאמר (משלי יז10): תחת גערה במבין , מהכות כסיל מאה (ע"ׂע גערה עלולה לגרום נזק נפשי ). אם צריך למתוח ביקורת על נערים נבונים, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ברמזים ובשאלות, כך שהם בעצמם יגיעו למסקנות הנכונות; רק כך המסקנות יישארו בליבם לאורך זמן - גם כי יזקין, לא יסור ממנה.
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - משלי כב15
- משלי יז10
- משלי כז22
- משלי יג8
- משלי א22
- משלי יג1
- משלי יט25
- משלי ג35
- איוב כ26
- ויקרא כ22
- משלי ט6-7
- צפניה ג6-7
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - dbkwik:resource/wFlBJKT5v2mknyUMFBhSMg==
- .
- עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת
- בן חכם מוסר אב, ולץ לא שמע גערה
- כפר נפש איש עשרו, ורש לא שמע גערה
- הכרתי גוים, נשמו פנותם; החרבתי חוצותם מבלי עובר, נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב. אמרתי 'אך תיראי אותי תקחי מוסר, ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה'...
- עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה; יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו
- : "
- ; ואין "כבוד" אלא תורה, שנאמר
- כל חשך טמון לצפוניו, תאכלהו אש לא נפח, ירע שריד באהלו
- אין מלמדין דברי תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו, או לתם. אבל אם היה הולך בדרך לא טובה, מחזירין אותו למוטב, ומנהיגין אותו בדרך ישרה, ובודקין אותו; ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש, ומלמדין אותו
- אמרו חכמים, כל השונה לתלמיד שאינו הגון, כאילו זרק אבן למרקוליס, שנאמר
- " כצרור אבן, במרגמה--כן נותן לכסיל, כבוד "
- עד מתי פתים תאהבו פתי, ולצים לצון חמדו להם , וכסילים ישנאו דעת
- אם תכתוש את האויל במכתש, בתוך הריפות, בעלי - לא תסור מעליו איוולתו
- לץ תכה - ופתי יערם , והוכיח לנבון יבין דעת
- הכרתי גוים, נשמו פנותם; החרבתי חוצותם מבלי עובר, נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב. אמרתי 'אך תיראי אותי תקחי מוסר, ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה'; אכן, השכימו השחיתו כל עלילותם!
- אולת קשורה בלב נער - שבט מוסר ירחיקנה ממנו
- כָּבוֹד - חֲכָמִים יִנְחָלוּ; וּכְסִילִים - מֵרִים קָלוֹן
- יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך
- תחת גערה במבין, מהכות כסיל מאה
- תחת גערה במבין , מהכות כסיל מאה
- ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם, ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - ספר משלי מפרט דרכים שונות לחינוך, שמתאימות לתלמידים מסוגים שונים. במאמר זה נפרט את דרכי החינוך המומלצות לכל סוג של תלמידים, בתחום מסויים - תחום הענישה. א. ברמה הגבוהה ביותר נמצא המבין= היודע לחשוב להסיק מסקנות . ספר משלי ממליץ לחנך נערים כאלה בזהירות, לא להעניש אותם בעונשים קשים, ואפילו לא לגעור בהם, כמו שנאמר (משלי יז10): תחת גערה במבין , מהכות כסיל מאה (ע"ׂע גערה עלולה לגרום נזק נפשי ). אם צריך למתוח ביקורת על נערים נבונים, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ברמזים ובשאלות, כך שהם בעצמם יגיעו למסקנות הנכונות; רק כך המסקנות יישארו בליבם לאורך זמן - גם כי יזקין, לא יסור ממנה. ב. ברמה מתחתיו נמצא החכם= היודע להקשיב וללמוד . החכם לא תמיד מבין רמזים, ולכן במקרים מסויימים אפשר לגעור בו ולהטיף לו מוסר, כמו שנאמר (משלי יג1) בן חכם מוסר אב , ולץ לא שמע גערה (ע"ע גערה זה לא נורא ); אך עדיין מדובר רק בגערה מילולית, ולא בעונש גופני. ג. ברמה נמוכה יותר נמצא הפתי= המתפתה בקלות ; אחת המטרות העיקריות של ספר משלי היא (משלי א4) לתת לפתיים ערמה - ללמד את הפתיים את כל דרכי ההטעיה המקובלות, כדי שיידעו להיזהר מהן (ע"ע למי מיועד ספר משלי? ); כשהפתיים לא רוצים ללמוד, החכמה משתמשת באמצעים שונים כדי לפתות אותם, וביניהם גם איומים (ע"ע החכמה קוראת ). מכיוון שהפתי מושפע בקלות מסביבתו, אפשר לחנך אותו באופן עקיף, בכך שמחנכים נערים אחרים שנמצאים בסביבתו; בין השאר, אפשר להשתמש בעונשים גופניים - אבל לא כלפי הפתי עצמו, אלא כלפיהלץ= הרשע הלועג לחכמה ולטוב, כמו שנאמר, למשל, (משלי יט25): לץ תכה - ופתי יערם , והוכיח לנבון יבין דעת(ע"ע חינוך עקיף ). ד. גרוע ממנו הוא האויל= השטחי , שאינו חושב לעומק, מתוך עצלות או מתוך אידיאל. באופן עקרוני אין צורך להעניש אותו כי הוא לא מזיק לאף אחד; אבל כאשר מדובר בנער צעיר, ייתכן שיש מקום להשתמש בכפיה כדי להכריח אותו להתאמץ קצת יותר ולמצות את הפוטנציאל שלו, כמו שנאמר איוולת קשורה בלב נער - שבט מוסר ירחיקנה ממנו (ע"ע חינוך חובה - מועיל או לא? ). ה. גרוע ממנו הוא החסר-לב= שאינו מסוגל לחשוב כלל; מכיוון שאי-אפשר לדבר איתו בהיגיון, לפעמים אין ברירה וחייבים להפעיל כוח, כמו כשילד שאינו מסוגל לחשוב רץ לכביש, חייבים לרוץ ולתפוס אותו בכוח לפני שיידרס (משלי י13): בשפתי נבון תימצא חכמה, ושבט לגו חסר-לב. ו. גרוע ממנו הוא הכסיל= הטיפש הרע ; גם אותו יש לחנך, לפעמים, ע"י עונשים גופניים (כו3): שוט לסוס, מתג לחמור, ושבט לגו כסילים (ע"ע איך לחנך כסילים ), אבל לפעמים זה לא מספיק, וצריך להשתמש באמצעי קיצוני יותר - קלון (ע"ע קלון כאמצעי חינוכי , אסור ללמד תלמיד שאינו הגון ) ז. והגרוע ביותר הוא הלץ= הרשע הלועג לטוב ; אותו בכלל אין טעם לנסות לחנך, וגם כאשר מכים אותו, אין המטרה לחנך אותו אלא לחנך את הפתיים, שלא יושפעו ממנו (ע"ע לץ - פתי ); והחכם ממליץ לסלק אותו לגמרי מבית-הספר, כדי שלא יבזה תלמידים אחרים ולא יגרום למריבות; ע"ע תלמידים שאי אפשר לחנך . ע"ע: עונשים גופניים - רק למי שאינו מסוגל לקבל ביקורת .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)