באיוב ב מסופר שרעיו של איוב שמעו על הצרות שקרו לו, ובאו להשתתף בצערו. כשהם ראו אותו הם כל-כך התאבלו ש: " ויזרקו עפר על ראשיהם השמיימה ". הפירוש המקובל הוא שהם זרקו עפר מ על ראשיהם, לכיוון השמיים. אבל זה בכלל לא ברור - כי בתנ"ך מנהג האבל המקובל הוא ששמים עפר על הראש; בשום מקום לא מצאנו מנהג של זריקת עפר לשמיים! לדעתי ההסבר הוא שלרעיו של איוב היה צוואר מאד מאד מאד ארוך; הראש שלהם היה בשמיים. כשהם רצו לשים עפר על ראשיהם - הם פשוט לא יכלו להגיע לראש, כי הידיים שלהם היו קצרות מדי, ולכן הם נאלצו לזרוק את העפר השמיימה - כדי שיהיה " על ראשיהם ".
באיוב ב מסופר שרעיו של איוב שמעו על הצרות שקרו לו, ובאו להשתתף בצערו. כשהם ראו אותו הם כל-כך התאבלו ש: " ויזרקו עפר על ראשיהם השמיימה ". הפירוש המקובל הוא שהם זרקו עפר מ על ראשיהם, לכיוון השמיים. אבל זה בכלל לא ברור - כי בתנ"ך מנהג האבל המקובל הוא ששמים עפר על הראש; בשום מקום לא מצאנו מנהג של זריקת עפר לשמיים! לדעתי ההסבר הוא שלרעיו של איוב היה צוואר מאד מאד מאד ארוך; הראש שלהם היה בשמיים. כשהם רצו לשים עפר על ראשיהם - הם פשוט לא יכלו להגיע לראש, כי הידיים שלהם היו קצרות מדי, ולכן הם נאלצו לזרוק את העפר השמיימה - כדי שיהיה " על ראשיהם ".