סוגיית מלחמת עמלק המופיעה בפרשתנו הינה סוגיה טעונה מבחינה הגותית. למה דוקא עמלק ראוי ליחס זה? ידועים דברי המדרש המובאים ברש"י על המילים "אשר קרך בדרך" (דברים כ"ה, יח): "משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים" וכך משתקף מדברי בלעם 'ראשית גוים עמלק' (במדבר כד כ') בתחילת פרשת בשלח מתארת התורה את שיקולו של הקב"ה להסבת העם דרך המדבר: "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרים" - ההחלטה לא לילך ישר לארץ כנען נובעת מן הרצון להימנע ממלחמה עם הפלשתים, יושבי ארץ כנען.
סוגיית מלחמת עמלק המופיעה בפרשתנו הינה סוגיה טעונה מבחינה הגותית. למה דוקא עמלק ראוי ליחס זה? ידועים דברי המדרש המובאים ברש"י על המילים "אשר קרך בדרך" (דברים כ"ה, יח): "משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים" וכך משתקף מדברי בלעם 'ראשית גוים עמלק' (במדבר כד כ') בתחילת פרשת בשלח מתארת התורה את שיקולו של הקב"ה להסבת העם דרך המדבר: "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרים" - ההחלטה לא לילך ישר לארץ כנען נובעת מן הרצון להימנע ממלחמה עם הפלשתים, יושבי ארץ כנען. אך בסוף הפרשה: "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים." מעבר לעניין ספרותי זה נראה כי יש בכך עומק רב, שבו טמון היסוד למצוות מחיית עמלק: בתחילת הפרשה מופיעה 'התוכנית האלוקית', ובסיומה – סתירה של תכנית זו ע"י עמלק.