| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא, וזה פרייה
- לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו
- ושם ראינו את הנפילים, בני ענק מן הנפילים
- הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא
- 'אנה אנחנו עולים?! אחינו המסו את לבבנו לאמור 'עם גדול ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות בשמים, וגם בני ענקים ראינו שם' !
- עמלק יושב בארץ הנגב, והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן
- ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם
- עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה
- ו כל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות
- אפס, כי עז העם היושב בארץ
- וגם ילידי הענק ראינו שם
- והערים בצורות גדולות מאוד
|
| abstract
| - הפרשה מתארת את המרגלים ששלח משה רבנו לתור את ארץ כנען. המרגלים חזרו מארץ כנען ומסרו דיווח לעם ישראל (במדבר יג 27 - 33): 1.
* ויספרו לו ויאמרו: 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו; וגם זבת חלב ודבש היא -- וזה פרייה. אפס כי עז העם היושב בארץ; והערים בצורות גדולות מאוד, וגם ילידי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב; והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן '. 2.
* ויהס כלב את העם אל משה; ויאמר 'עלה נעלה וירשנו אותה -- כי יכול נוכל לה! ' 3.
* והאנשים אשר עלו עימו אמרו: 'לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו '. 4.
* ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור: 'הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא, וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות. ושם ראינו את הנפילים בני ענק -- מן הנפילים; ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם '. האם המרגלים שיקרו או אמרו אמת? אם הם שיקרו אז למה בני-ישראל נענשו – הרי המרגלים הטעו אותם!? ואם הם אמרו אמת אז למה הכתוב מכנה את המרגלים (במ' יד 37) "מוציאי דיבת הארץ רעה "? הוצאת דיבה היא שקר ! נראה לי שהמרגלים גם אמרו אמת וגם שיקרו: בהתחלה הם אמרו אמת (קטע 1 למעלה):ויספרו לו ויאמרו:
* באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא, וזה פרייה –}} זו כמובן אמת.
* אפס, כי עז העם היושב בארץ – גם זו אמת – העם באמת היה עז (ע' דברים ז 1 ודברים ט 1).
* והערים בצורות גדולות מאוד – גם זו אמת – הערים באמת היו בצורות וגדולות מאד (ע' דברים ט 1).
* וגם ילידי הענק ראינו שם – גם זו אמת – באמת היו שם ילידי-ענק (ע' דברים ט 2 ובמדבר יג 22).
* עמלק יושב בארץ הנגב, והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן – אין סיבה להניח שזו לא אמת. אבל אחר כך הם שיקרו (קטע 4 למעלה): "ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור: ", וגם על-פי תוכנם של הדברים נראה שהם דברי-שקר:
* הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא – זה שקר! הארץ בכלל לא יכלה 'לאכול' אנשים עד לפרשת קורח, כמו שכתוב שם (במדבר טז 30) "ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה...".
* ו כל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות – מה פתאום!? לא כולם היו 'אנשי מידות' – בסה"כ היו שם כמה ענקים...
* ושם ראינו את הנפילים, בני ענק מן הנפילים ] }} {{צ|תוכן= – לא ייתכן! הנפילים באו לעולם לפני המבול (ע' בראשית ו 1 - 4) והם נמחו במבול כמו כל שאר היצורים, ולאחר המבול הם בכלל לא נזכרו (תבדקו ותראו: "הנפילים " מופיעים בתנ"ך רק בבראשית ו' ובדברי המרגלים!).
* ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם – איך אתם יודעים מה הייתם בעיניהם? נעשיתם קוראי מחשבות!? בקיצור – הכל כאן שקר וכזב. {אפשר, אמנם, ללמד זכות על המרגלים, ולהבין את דבריהם כדברי-אמת:
* ע"פ רש"י, המרגלים אמרו שהארץ "אוכלת יושביה" בהשאלה, כי כאשר עברו בה - ראו הרבה אנשים קוברים מתים.
* ייתכן שהמרגלים במקרה הסתובבו באזור שבו כל האנשים היו גדולי-מידות.
* ע"פ אחת הדעות, ארץ ישראל לא נשטפה במבול, ולכן ייתכן שנשארו בה נפילים (ע"ע ארץ אוכלת יושביה פסקה לפני-אחרונה )
* ע"פ רש"י, המרגלים שמעו, כשעברו בארץ, שהענקים אומרים "יש כאן חגבים"... אולם, בניגוד לדברים שהם אמרו בקטע 1, כאן אין שום עדות ממקור אחר לכך שהם דיברו אמת - זו רק אפשרות. } בואו ננסה להבין למה המרגלים החליטו לשקר. לאחר שהמרגלים סיפרו למשה את הדברים האמיתיים (קטע 1) כתוב (קטע 2): "ויהס כלב את העם ". מכאן אפשר להסיק שאחרי שבנ"י שמעו את הסיפור של המרגלים (בין קטע 1 לקטע 2) הם התחילו לדבר ביניהם ולהגיד 'אין לנו סיכוי!' 'בואו נחזור למצרים!' וכו'. נראה לי שזה בדיוק מה שהמרגלים רצו שיקרה: המרגלים עצמם מאד פחדו מהענקים שראו בארץ ומהערים הבצורות, והם קיוו שכשהם יספרו על זה לבני-ישראל – גם בנ"י ייכנסו ללחץ ויחליטו לחזור למצרים. אבל אז בא כלב והשתיק את בנ"י, ואמר להם (קטע 2):"עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה ".{{צ|תוכן= המרגלים האחרים לא הסכימו עם כלב ואמרו (קטע 3): "לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו ".{{צ|תוכן= עד כאן המרגלים לא חטאו – הם בסה"כ הביעו את דעתם. מותר לכל אחד להביע דעה. אבל אז התעורר בליבם החשש – שאולי כלב יצליח להשפיע על בנ"י ולשכנע אותם כן לעלות לארץ { כפי שנראה בהמשך, הפחד הזה לא היה מוצדק, כי בנ"י בכל מקרה לא היו רוצים לעלות. אבל המרגלים לא ידעו את זה. } . מרוב פחד הם החליטו להשתמש בתכסיס מלוכלך ולשקר, כדי להפחיד את בנ"י: "ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל... " (קטע 4). זה היה החטא של המרגלים. כדי להבין את החטא של ישראל צריך לברר: האם בנ"י ישראל האמינו לדברי השקר של המרגלים? בפרשה המקבילה, בדברים א, מסופר שבנ"י אמרו (א 28): "'אנה אנחנו עולים?! אחינו המסו את לבבנו לאמור 'עם גדול ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות בשמים, וגם בני ענקים ראינו שם' ! ". בנ"י ציטטו את הדברים האמיתיים שאמרו המרגלים -- ולא את הדברים השקריים שלהם! מכאן אפשר להסיק שבנ"י היו מספיק פיקחים כדי לשים לב להבדל בין הדברים שאמרו המרגלים בהתחלה לבין הדברים שאמרו בסוף, והם לא האמינו ל'המצאות' של המרגלים. לפי זה בנ"י ידעו את המצב האמיתי בארץ, ובכל-זאת הם לא האמינו בה' ולא רצו לעלות לכבוש את הארץ. זה היה החטא של בני-ישראל.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)