| abstract
| - תגובה ל: מתי נבואה יכולה להשתנות? שנכתבה ב21:10:08 11.04.2005
* רֶגַע אֲדַבֵּר עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה, לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד. וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו - וְנִחַמְתִּי עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ.
* וְרֶגַע אֲדַבֵּר, עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ. וְעָשָׂה הרעה (הָרַע) בְּעֵינַי, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי - וְנִחַמְתִּי עַל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ. הפירוש הפשוט של פרשה זו הוא, שכל נבואה יכולה להשתנות:
* נבואה רעה יכולה להשתנות לטובה, אם העם שב מרעתו;
* ונבואה טובה יכולה להשתנות לרעה, אם העם עושה הרע בעיני ה' ולא שומע בקולו. אך פירוש זה מנוגד לדעת הרמב"ם, שלפיה נבואה טובה אינה יכולה להשתנות. לכן פירש הרמב"ם, שפרק זה מתייחס רק למחשבות של ה', שלא נאמרו לנביא; מחשבות אלו יכולות להשתנות בכל מקרה, אך מרגע שהמחשבות נאמרו לנביא - הן יכולות להשתנות רק לטובה. אך בפירוש הרמב"ם יש כמה בעיות:
* בפסוק נאמר בפירוש רגע אדבר על גוי ועל ממלכה - ולא רק רגע אחשוב.
* הפסוקים לא נאמרו כדי ללמד את העם עקרונות פילוסופיים על המחשבות של ה', אלא כדי ללמד את העם עקרונות מעשיים על חזרה בתשובה. המסקנה של כל הפרק הזה היא - וְעַתָּה אֱמָר-נָא אֶל-אִישׁ-יְהוּדָה וְעַל-יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' ' הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה; שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם' - כלומר - ירמיהו נצטווה להגיד לבני ישראל את המחשבות שה' חושב עליהם, כדי שישובו מדרכם הרעה וישנו את המחשבות לטובה. מכאן, שהפרק כולו מתייחס למחשבות שנאמרו לנביא, ולא למחשבות שנשארו מחשבות. לכן נראה יותר פירושו של ר' יצחק אברבנאל, שלפיו כל נבואה יכולה להשתנות - נבואה רעה יכולה להשתנות לטובה, ונבואה טובה יכולה להשתנות לרעה. ע"ע מתי נבואה יכולה להשתנות ?.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)