| abstract
| - [מלאכי ב-ג] בספר מלאכי מתועדות שתי תלונות שהתלוננו שומעי הנבואה. התלונות נשמעות בקריאה ראשונה די דומות:
* ב17: הוגעתם ה' בדבריכם . ואמרתם: 'במה הוגענו?': באמורכם: 'כל עושה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ '; או - 'איה אלהי המשפט?!'
* ג13-ג15: חזקו עליי דבריכם , אמר ה'; ואמרתם: 'מה נדברנו עליך?' - אמרתם: 'שוא עבוד אלהים; ומה בצע כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית, מפני ה' צ'?! ועתה אנחנו מאשרים זדים, גם נבנו עושי רשעה , גם בחנו אלהים ויימלטו!' בשני המקרים מתלוננים השומעים על-כך שאין צדק ומשפט בארץ - ה' לא שופט את עושי הרשעה. ואני, הקורא, מתלונן על כך שהנביא הביא שתי תלונות דומות. הבננו את הרעיון אחרי תלונה אחת - למה לצטט עוד אחת?! כדי להבין את המשמעות הייחודית של כל תלונה, נלמד את הקטעים שמופיעים לפני ואחרי כל אחת מהן. הקטעים מוסברים בטבלה הבאה: לשתי השורות יש מבנה דומה: שתיהן נפתחות בתוכחה של ה', ממשיכות בתלונה של השומעים, ומסתיימות בהבטחה של ה' לעתיד. אבל התוכן שלהן שונה, כפי שהוסבר בפנים. נסכם את ההבדלים בין שתי השורות:
* השורה הראשונה מתייחסת לבריתות משפטיות, עם חלקים שונים של עם ישראל, ב'מידת הדין'; השורה השניה מתייחסת לברכה בלתי-מוגבלת, לכל עם ישראל, ב'מידת הרחמים'.
* התלונה בשורה הראשונה היא מעשית - על כך שה' לא אוכף את הבריתות ולא מפעיל את מידת הדין; התלונה בשורה השניה היא עקרונית - על עצם מהותה של מידת הרחמים שאינה מבחינה בין צדיק לרשע.
* התלונה הראשונה תתקבל בעתיד הקרוב - כאשר ה' ישלח את מלאך הברית לשרוף את מפרי הברית; התלונה השניה תתקבל רק בעתיד הרחוק - כאשר ה' ישנה את הכללים וייתן את אהבתו רק לצדיקים.
* באופן סמלי, השורה הראשונה - של מידת הדין - מתייחסת אל ה' כאל "אדון" (ג02 - ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ), והשורה השניה - של מידת הרחמים - מתייחסת אל ה' כאל "אב" (ג17 - וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו ). שני הדימויים האלה נזכרים גם בנבואה השניה בספר מלאכי (א06 והלאה): בן יכבד אב, ועבד - אדוניו. אם אב אני - איה כבודי? ואם אדונים אני - איה מוראי?... , דבר הנותן לספר מלאכי מבנה מעגלי (ע"ע מבנים בספר מלאכי ).
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)