abstract
| - "מחיתה" היא דבר רע - זה ברור. היא מופיעה בתנ"ך כמה פעמים בהקבלה למוקש או לדברים רעים אחרים:
* משלי יח7 : פי כסיל מחיתה לו; ושפתיו - מוקש נפשו . ( פירוט )
* ירמיהו מח39: איך חתה הילילו, איך הפנה עורף מואב בוש; והיה מואב לשחוק ול מחיתה לכל סביביו . או בניגוד לדברים טובים:
* משלי י14: חכמים יצפנו דעת; ופי אוויל מחיתה קרובה .
* משלי כא15: שמחה לצדיק עשות משפט; ומחיתה לפועלי אוון . ( פירוט )
* משלי יד28: ברוב עם הדרת מלך; ובאפס לאום מחיתת רזון . אבל - מה המשמעות המקורית של המילה? בדרך-כלל, מושגים מופשטים נוצרים ממושגים מוחשיים בדרך ההשאלה, למשל - המושג מוקש משמעותו המקורית היא - מין כלי ששמים בתוך מלכודת כדי ללכוד את החיה שנופלת לתוכה, ובהשאלה משתמשים במושג גם עבור כל דבר שגורם צרות. מהו המושג המוחשי שממנו נוצר המושג המופשט "מחיתה"? בכמה מקומות בתנ"ך בא המושג "מחיתה" ליד המושגים "מבצר", "מעוז" או מושגים אחרים שקשורים לשמירה ובניין:
* תהילים פט41: פרצת כל גדרותיו; שמת מבצריו מחיתה .
* משלי י29: מעוז לתום דרך ה'; ומחיתה לפועלי אוון . ( פירוט )
* משלי י15 : הון עשיר - קרית עוזו ; מחיתת דלים - רישם . ( פירוט )
* ירמיהו יז17: אל תהיה לי למחיתה ; מחסי אתה ביום רעה .
* משלי יג3: נוצר פיו - שומר נפשו; פושק שפתיו - מחיתה לו .
* ישעיהו נד14: בצדקה תיכונני ; רחקי מעושק, כי לא תיראי, וממחיתה , כי לא תקרב אלייך . ( פירוט ) ע"פ "דעת מקרא" (משלי י15), המשמעות המקורית של המושג "מחיתה" הוא - חפיר שחופרים מסביב לחומה, כדי להכשיל את האויבים המנסים להתקרב אליה. אבל לפי הפסוקים הנ"ל, נראה לי (אראל) יותר הגיוני שהמשמעות היא הפוכה - "מחיתה" היא חפירה שהאויבים חופרים מסביב לחומה כדי לשבור ולהפיל אותה. המילה "מחיתה" באה מהשורש חתת , שמשמעותו העיקרית היא "שבר". לכן הגיוני לפרש ש"מחיתה" היא אמצעי לשבירת חומה.
|