| rdfs:comment
| - מתי נבראו השמיים והארץ? על-פי הפסוק הראשון בתורה (בראשית א1): "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" - השמים והארץ נבראו בתחילת הזמן, לפני כל שאר מעשי הבריאה; אך בהמשך הפרק נאמר שה' ברא את השמים ביום השני ("ויקרא אלהים לרקיע 'שמים'"), ואת הארץ ביום השלישי ("ויקרא אלהים ליבשה 'ארץ'" על-פי קאסוטו ("מאדם עד נוח") , הפסוק הראשון הוא כלל, שאחריו באים הפרטים; הפסוק הראשון אומר, שבתחילת הזמן ברא ה' את השמיים ואת הארץ, והפסוקים הבאים מתארים איך בדיוק זה קרה: ביום השני נבראו השמים, ביום השלישי נבראה הארץ וכו'. ע"פ שד"ל, השמים והארץ שבפסוק הראשון אינם זהים לשמים והארץ שבפסוקים הבאים; לפי זה, בפסוק הראשון:
|
| abstract
| - מתי נבראו השמיים והארץ? על-פי הפסוק הראשון בתורה (בראשית א1): "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" - השמים והארץ נבראו בתחילת הזמן, לפני כל שאר מעשי הבריאה; אך בהמשך הפרק נאמר שה' ברא את השמים ביום השני ("ויקרא אלהים לרקיע 'שמים'"), ואת הארץ ביום השלישי ("ויקרא אלהים ליבשה 'ארץ'" על-פי קאסוטו ("מאדם עד נוח") , הפסוק הראשון הוא כלל, שאחריו באים הפרטים; הפסוק הראשון אומר, שבתחילת הזמן ברא ה' את השמיים ואת הארץ, והפסוקים הבאים מתארים איך בדיוק זה קרה: ביום השני נבראו השמים, ביום השלישי נבראה הארץ וכו'.
* אבל זה לא סביר, כי כבר בפסוק השני בתורה נאמר "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום...", כלומר - עוד לפני שברא ה' את האור, כבר "הארץ היתה"! ע"פ שד"ל, השמים והארץ שבפסוק הראשון אינם זהים לשמים והארץ שבפסוקים הבאים; אך לדעתי אין זה סביר שהתורה תשתמש במושגים זהים לעניינים שונים באותה הפרשה ו"תבלבל" את הקוראים... לכן נראה לי, שהשמים והארץ אכן נבראו בתחילת הזמן, לפני היום הראשון. הרקיע, שנברא ביום השני, אינו זהה לשמים שנבראו ביום הראשון: מה שנאמר ביום השניויקרא א-להים לרקיע שמים" – אין הכוונה שהשם "שמים" בא במקום השם "רקיע", אלא שה' הוסיף לרקיע את השם "שמים" משום שהוא סמוך לשמים; (ואכן, בהמשך הפרק, הוא נקרא "רקיע השמים"). { ע' גם שלושה סוגים של שינויי שמות } מכאן ברור שהרקיע שנברא ביום השני (כמו שנאמר "יהי רקיע ") אינו זהה לשמיים שנבראו לפני היום הראשון. למושג "שמים" יש משמעויות שונות, אך נראה לי שבפרק זה המושג "שמיים" מתייחס לריק החשוך שאנחנו מכנים היום "חלל", והמושג "רקיע" מתייחס לשכבת האויר שאנחנו מכנים היום "אטמוספירה" (השורש "רקע" משמעו "שיטח"; האטמוספירה היא שטוחה יחסית לארץ ולכן נקראת כאן "רקיע "). הרקיע נקרא גם "רקיע השמיים" כי הוא סמוך לשמיים, וחוצץ בין הארץ לבין השמיים. החלל אינו גוף גשמי - בריאת השמים היא למעשה בריאת המרחב עצמו (גם הפיסיקאים בימינו מודים, שהמרחב לא היה קיים תמיד, אלא הוא נוצר בנקודת-זמן מסוימת). לפי זה, בפסוק הראשון:
* ה' ברא אתהארץ (במרכז),
* והיא היתה מכוסה כולה בשכבה שלמים (שנקראים גםתהום – ע' בראשית ז11, ישעיהו נא10, יחזקאל כו19 לא4, יונה ב6, חבקוק ג10, תהלים מב8), ועליהם נאמר בתהלים קדתהום כלבוש כיסיתו ;
* ומעבר למים היוהשמים , שהם היקום המוכר לנו, שהוא ריק חשוך (וחושך על פני תהום ). ביום השני, ה' ברארקיע בתוך המים, שהפרידבין מים למים (ע"ע " המים אשר מעל הרקיע של שבתאי "). הרקיע היה סמוך לשמיים, ולכן ה' הוסיף לו שם וקרא לו "רקיע השמים". ביום השלישי ה' לא יצר מחדש את הארץ. בניגוד לפסוק "יהי רקיע", כאן לא כתוב "תהי יבשה" אלא "ותראה היבשה". כלומר ה' רק הזיז חלק מהמים לימים כדי שהיבשה תתגלה (ע"ע היקוות המים ). אחרי שהיבשה התגלתה ה' נתן לה את השם "ארץ". אבל זו בדיוק אותה ארץ שנבראה ביום הראשון (היא רק התגלתה עכשיו), ולכן לא קוראים לה "יבשת הארץ" אלא רק "ארץ". המשך הסיפור - במאמר " ארובות השמים "...
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)