| rdfs:comment
| - בפסוקים רבים מכונה ה' "צור". אברבנאל (בפירוש דברים לב א-ה, הדרך הא') , מציין כמה סיבות לכך שה' נקרא צור: 1. ה' הוא התחלה וסיבה ראשונה לכל הדברים, והמילה צור מציינת גם התחלה (ע"פ רמב"ם, מורה נבוכים א טז) ; פירוש זה מתאים לפסוקים:
* (דברים לב18): צור ילדך תשי, ותשכח אל מחללך
* (דברים לב15): וישמן ישרון ויבעט, שמנת עבית כשית; ויטש אלוה עשהו , וינבל צור ישעתו
* (ישעיהו נא1): שמעו אלי רדפי צדק מבקשי ה': הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם(כאן "צור" הוא כינוי לאברהם אבינו, שהוא המקור שממנו נוצרנו). ואפשר להוסיף: 4. ה' מגן על ההולכים בדרכיו, כמו צור-סלע גדול המגן על הנמצאים לידו:
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - ויזכרו כי אלהים צורם , ואל עליון גאלם
- ידוד סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי
- חי ה' וברוך צורי , וירום אלוהי ישעי
- והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל, לפח ולמוקש ליושב ירושלם
- לכו נרננה לה', נריעה לצור ישענו
- הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו, הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו
- ויהי ה' לי למשגב, ואלהי לצור מחסי
- לדוד, אליך ה' אקרא, צורי אל תחרש ממני, פן תחשה ממני, ונמשלתי עם יורדי בור
- והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי
- ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא
- אך הוא צורי וישועתי, משגבי לא אמוט רבה... על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים
- כי יצפנני בסכה ביום רעה, יסתרני בסתר אהלו, בצור ירוממני
- לדוד ברוך ה' צורי , המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה
- וישמן ישרון ויבעט, שמנת עבית כשית; ויטש אלוה עשהו , וינבל צור ישעתו
- הוא יקראני: אבי אתה, אלי וצור ישועתי
- כי שכחת אלהי ישעך, וצור מעזך לא זכרת; על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו
- הטה אלי אזנך מהרה הצילני, היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני
- להגיד כי ישר ה', צורי ולא עלתה בו
- השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר ה' אל צור ישראל
- ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב
- ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה
- איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה, אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם
- בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד ה' ומהדר גאנו
- יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגאלי
- אמר אלהי ישראל, לי דבר צור ישראל: מושל באדם צדיק, מושל יראת אלהים
- ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה' ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים
- והנה, קרא ה' יתברך צור:
1. אם להיותו התחלה וסיבה ראשונה לכל הדברים, כמו שפירש הרב המורה בחלק א פרק טז, ש צור ייאמר על התחלה;
2. ואם להיותו הצורה הראשונה, כי הוא, כמו שזכר הרב, סיבה פועלת וסיבה צוריית וסיבה תכליית בכל הדברים; '''
3. ואם להיותו חזק, בלתי משתנה, כצור [סלע], וכמו שפירשו הראב"ע.
- הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל
- וישלח מלאך ה' את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך ידוד הלך מעיניו
- ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדה צור
- שמעו אלי רדפי צדק מבקשי ה': הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם
- הלוא אתה מקדם ה' אלהי קדשי לא נמות: ה' למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו
- צור ילדך תשי, ותשכח אל מחללך
- אין קדוש כה' כי אין בלתך, ואין צור כאלהינו
- כלה שארי ולבבי, צור לבבי וחלקי אלהים לעולם
- ובן שמי מעון ומעון אבי בית צור
- ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור
- ויאכילהו מחלב חטה, ומצור דבש אשביעך
- ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי, וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
- הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט; אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא
- אל תפחדו ואל תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי: היש אלוה מבלעדי? ואין צור בל ידעתי
- ואמר אי אלהימו, צור חסיו בו
- בטחו בה' עדי עד , כי ביה ה' צור עולמים
- היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני, כי סלעי ומצודתי אתה
- כי לא כצורנו צורם , ואיבינו פלילים
- מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)