| rdfs:comment
| - [ע"פ אברבנאל] בשמות כג20-23, קצת לאחר מעמד הר-סיני, הבטיח ה' הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל-תַּמֵּר בּוֹ; כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר - וְאָיַבְתִּי אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי אֶת-צֹרְרֶיךָ. כִּי-יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וְהִכְחַדְתִּיו.... זו, לפחות, היתה התוכנית המקורית של ה'.
|
| abstract
| - [ע"פ אברבנאל] בשמות כג20-23, קצת לאחר מעמד הר-סיני, הבטיח ה' הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל-תַּמֵּר בּוֹ; כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר - וְאָיַבְתִּי אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי אֶת-צֹרְרֶיךָ. כִּי-יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וְהִכְחַדְתִּיו.... כמה מלאכים נזכרו בהקשר של יציאת מצרים (שמות יד19 - וייסע מלאך האלוהים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם; וייסע עמוד הענן מפניהם, ויעמוד מאחריהם; במדבר כ16 - ונצעק אל ה', וישמע קולנו, וישלח מלאך, ויוציאנו ממצרים...). אולם, המלאך הנזכר כאן הוא שונה מכל אלה - הוא לא משמש רק ככלי לביצוע התכניות של ה', אלא יש לו אישיות: צריך לשמוע בקולו, ואסור להמרות את פיו כי הוא לא סולח. מדוע מסר ה' את הנהגת עם ישראל בידי מלאך, ולא הנהיג אותם באופן ישיר? כדי לענות לשאלה, נשים לב שבפסוקים יש "חלוקת עבודה" ברורה בין המלאך לבין ה':
* תפקיד המלאך - לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל-הַמָּקוֹם, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
* מחוץ לתפקיד המלאך - הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, וְאָיַבְתִּי אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי אֶת-צֹרְרֶיךָ, וְהִכְחַדְתִּיו, ובהמשך - וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, אֶת-אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת-כָּל-אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף, מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ כלומר, כל תפקידו של המלאך הוא להנהיג את בני-ישראל בדרך לארץ כנען; ברגע שהם מגיעים לארץ כנען, תפקידו מסתיים (לדעתי, זהו גם פירוש המילה "והכחדתיו" ), ומכאן והלאה - ה' מנהיג אותם לבדו. ארץ ישראל היא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי - המקום שה' הכין להנהיג בו את בני-ישראל (ע"ע ארץ הקודש ). כאשר בני-ישראל נמצאים בארץ ישראל, ה' מנהיג אותם לבדו. אולם, כאשר בני-ישראל נמצאים מחוץ לארץ ישראל, ה' מנהיג אותם ע"י מלאך, כמו את כל שאר העמים. זו, לפחות, היתה התוכנית המקורית של ה'.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)