About: dbkwik:resource/arbWZwq_ehUZZFPz3v_Yhw==   Sponge Permalink

An Entity of Type : owl:Thing, within Data Space : 134.155.108.49:8890 associated with source dataset(s)

AttributesValues
rdfs:label
  • חנט
rdfs:comment
  • השורש "חנט" מופיע בתנ"ך בשלושה הקשרים: א. תהליך שהיו המצרים הקדמונים עושים על-מנת לשמר את גופות המתים: * בראשית נ2-3 : " ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו, ויחנטו הרפאים את ישראל . וימלאו לו ארבעים יום, כי כן ימלאו ימי החנטים, ויבכו אתו מצרים שבעים יום " * (בראשית נ26): וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים ב. שלב בהתפתחות של עצי פרי באביב: ג. שרשן של המילה חִטָּה או חִטִּים; בארמית קל לראות שהשורש הוא חנט: בעברית, האות נ נדמתה לאות ט שאחריה, וקיבלנו: "חִטְטִים", או בקיצור "חִטִּים". מהו הקשר בין כל המשמעויות? *
dcterms:subject
dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
  • עזרא ז22
  • שיר השירים ב13
  • בראשית נ26
dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
  • התאנה חנטה פגיה, והגפנים סמדר נתנו ריח; קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך
  • וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים
  • עד כסף ככרין מאה, ועד חנטין כרין מאה, ועד חמר בתין מאה, ועד בתין משח מאה, ומלח די לא כתב
dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
abstract
  • השורש "חנט" מופיע בתנ"ך בשלושה הקשרים: א. תהליך שהיו המצרים הקדמונים עושים על-מנת לשמר את גופות המתים: * בראשית נ2-3 : " ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו, ויחנטו הרפאים את ישראל . וימלאו לו ארבעים יום, כי כן ימלאו ימי החנטים, ויבכו אתו מצרים שבעים יום " * (בראשית נ26): וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים ב. שלב בהתפתחות של עצי פרי באביב: * (שיר השירים ב13): התאנה חנטה פגיה, והגפנים סמדר נתנו ריח; קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך * שלב זה נזכר גם בתלמוד, ויש לו חשיבות הלכתית - זה השלב שקובע, לגבי רוב פירות העצים, לאיזו שנה הם שייכים, לעניין מעשרות ולעניין שמיטה. למשל, תאנים שחנטו בשנה השישית, מותרים במסחר כרגיל בשנה השביעית, גם אם נקטפו בשביעית; אבל תאנים שחנטו בשביעית הם קדושים ומותר אך ורק לאכלם, גם אם נקטפו בשמינית. ג. שרשן של המילה חִטָּה או חִטִּים; בארמית קל לראות שהשורש הוא חנט: * עזרא ו9 : " ... חנטין , מלח, חמר ומשח, כמאמר כהניא די בירושלם, להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו " * (עזרא ז22): עד כסף ככרין מאה, ועד חנטין כרין מאה, ועד חמר בתין מאה, ועד בתין משח מאה, ומלח די לא כתב בעברית, האות נ נדמתה לאות ט שאחריה, וקיבלנו: "חִטְטִים", או בקיצור "חִטִּים". מהו הקשר בין כל המשמעויות? 1. ע"פ שבי"ל, המשמעות היסודית היא קישוי: תהליך החניטה מקשה את גווית המת ועוזר לה להשתמר; התאנה חנטה פגיה בתחילת האביב, כאשר פירותיה עדיין קשים; וגרעיני החיטה הם קשים לאורך כל השנה. 2. ע"פ רש"ר הירש, המשמעות היסודית היא בישום: תהליך החניטה כולל טיפול בבשמים; התאנה חנטה פגיה כאשר פירותיה מתחילים לתת ריח (ואת הקשר לחיטה לא הבנתי). 3. ייתכן שהמשמעות היסודית היא עטיפה: תהליך החניטה כולל עטיפה בתכריכים רבים (כפי שניתן לראות בתצלומים של מומיות מצריות); התאנה חנטה פגיה כאשר הפירות עטופים בעלי הכותרת של הפרחים; וגרעיני החיטה עטופים בקליפות ובמוץ. 4. וייתכן שהמשמעות היסודית היא גרעין וזרע: תהליך החניטה נקרא כך, אולי מתוך אמונה שגופו של הנפטר הוא הזרע שממנו יצמח הנפטר ויקום לתחיה; התאנה חנטה פגיה כאשר הפירות כבר ראויים לתת זרע (זה אחד הפירושים ההלכתיים למושג "חנטה"); והחיטה, כמובן, כולה גרעינים. *
Alternative Linked Data Views: ODE     Raw Data in: CXML | CSV | RDF ( N-Triples N3/Turtle JSON XML ) | OData ( Atom JSON ) | Microdata ( JSON HTML) | JSON-LD    About   
This material is Open Knowledge   W3C Semantic Web Technology [RDF Data] Valid XHTML + RDFa
OpenLink Virtuoso version 07.20.3217, on Linux (x86_64-pc-linux-gnu), Standard Edition
Data on this page belongs to its respective rights holders.
Virtuoso Faceted Browser Copyright © 2009-2012 OpenLink Software