rdfs:comment
| - בכמה מקומות בספר משלי, נזכרו תכשיטים כמשל לחכמה. בחלק מהפסוקים, המשל משמש לתיאור דברי ההורים:
* א8-9 : שמע, בני, מוסר אביך; ואל תיטוש תורת אימך. כי לווית חן הם לראשך ; וענקים לגרגרותיך. דברי האב והאם הם כמו תכשיטים לראשך ולגרונך, כלומר - הם מייפים את מחשבותיך ודיבורך ( גרגרת = משל לדיבור ).
* ד8-9: סלסלה ותרוממך; תכבדך כי תחבקנה. תיתן לראשך לווית חן ; עטרת תפארת תמגנך. גם כאן מדובר על מוסר אב (פסוקים 1,3) ועל דברי האם (פסוק 3), שהם תכשיט וקישוט לחכמה. בפסוק אחד, המשל מתאר את שבחי החכמה, הבינה והדעת: בשאר הפסוקים, המשל משמש להמחשת חובתו של התלמיד:
|
abstract
| - בכמה מקומות בספר משלי, נזכרו תכשיטים כמשל לחכמה. בחלק מהפסוקים, המשל משמש לתיאור דברי ההורים:
* א8-9 : שמע, בני, מוסר אביך; ואל תיטוש תורת אימך. כי לווית חן הם לראשך ; וענקים לגרגרותיך. דברי האב והאם הם כמו תכשיטים לראשך ולגרונך, כלומר - הם מייפים את מחשבותיך ודיבורך ( גרגרת = משל לדיבור ).
* ד8-9: סלסלה ותרוממך; תכבדך כי תחבקנה. תיתן לראשך לווית חן ; עטרת תפארת תמגנך. גם כאן מדובר על מוסר אב (פסוקים 1,3) ועל דברי האם (פסוק 3), שהם תכשיט וקישוט לחכמה. שני הפסוקים מבטאים ענווה מסויימת של הדוברים (האב והאם): יראת ה' (שנזכרה פסוק אחד לפני כן - א7) היא ראשית דעת - היא העיקר; המוסר והתורה שמלמדים ההורים הם רק תוספת - רק תכשיט שמקשט ומייפה את האדם. בפסוק אחד, המשל מתאר את שבחי החכמה, הבינה והדעת:
* ג21-22: " בני, אל ילוזו מעיניך ; נצור תושייה ומזימה. ויהיו חיים לנפשך ; וחן לגרגרותיך ". החכמה, הבינה והדעת, שנזכרו בפסוקים הקודמים, הם יותר מקישוט - הם נותנים גם חיים וגם חן ויופי. בשאר הפסוקים, המשל משמש להמחשת חובתו של התלמיד:
* ג3-4: חסד ואמת אל יעזבוך; קושרם על גרגרותיך ; כותבם על לוח ליבך . ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם ( פירוט ) .
* ד21: אל יליזו מעיניך ; שומרם בתוך לבבך.
* ו20-21: נצור בני מצות אביך; ואל תיטוש תורת אימך. קושרם על ליבך תמיד; עונדם על גרגרותיך.
* ז2-3: שמור מצוותיי וחיה; ותורתי כאישון עיניך . קושרם על אצבעותיך ; כותבם על לוח ליבך. בפסוקים אלה, נראה שהמשל מציין אמצעי זיכרון - התלמיד צריך להשתמש בכל האמצעים האפשריים כדי לזכור את הדברים שהוא לומד (או דברים חשובים נוספים כגון חסד ואמת). ע"ע אמצעי זיכרון בתנ"ך .
|