הפקודה Input קולטת מהמקלדת נתונים לתוך משתנה, לדוגמה הפקודה: Input userName$ תקלוט מהמשתמש טקסט כלשהוא ומכניסה אותו למשתנה userName$. ה-$ אחרי שם המשתנה נועד לומר לתוכנה שהמשתנה יכול להכיל טקסט ולאו דווקא מספרים. כל קומפיילר יעשה את זה בדרך שונה: יש שישימו סימן שאלה שלידו המשתמש יכתוב ויש שלא יעשו כלום. אם רוצים לומר למשתמש שהוא צריך לכתוב את שמו אפשר לעשות זאת בשתי דרכים, הראשונה על ידי [[../Print|Print]] ו-Input והשניה רק ב-Input. נדגים קודם את הראשונה: Print "Enter your name: " Input userName$ זו תוכנה מאד פשוטה שתדפיס Enter your name: ואז תבקש מהמשתמש להכניס טקסט למשתנה userName$.
הפקודה Input קולטת מהמקלדת נתונים לתוך משתנה, לדוגמה הפקודה: Input userName$ תקלוט מהמשתמש טקסט כלשהוא ומכניסה אותו למשתנה userName$. ה-$ אחרי שם המשתנה נועד לומר לתוכנה שהמשתנה יכול להכיל טקסט ולאו דווקא מספרים. כל קומפיילר יעשה את זה בדרך שונה: יש שישימו סימן שאלה שלידו המשתמש יכתוב ויש שלא יעשו כלום. אם רוצים לומר למשתמש שהוא צריך לכתוב את שמו אפשר לעשות זאת בשתי דרכים, הראשונה על ידי [[../Print|Print]] ו-Input והשניה רק ב-Input. נדגים קודם את הראשונה: Print "Enter your name: " Input userName$ זו תוכנה מאד פשוטה שתדפיס Enter your name: ואז תבקש מהמשתמש להכניס טקסט למשתנה userName$. הבעיה בשיטה הזו היא שבקומפיילרים ששמים סימן שאלה כשצריך לקלוט משתנה יהיה סימן שאלה מציק שם וזה יראה כך: Enter your name: ? כדי למנוע את זה בקומפיילרים האלו אפשר לפלוט למסך גם ע"י פקודת Input ככה: Input "Enter your name: ", userName$ אני מקווה שזה מובן. גם במצבים כאלה יש קומפיילרים שישימו סימן שאלה ולפעמים אפשר לפתור את זה על ידי נקודה-פסיק במקום פסיק. אם זה קרה צריך לנסות לפתור את זה לבד. אפשר לשנות את הטקסט ל-What is your name במקום Enter your name: ואולי זה יפתור את הבעיה. אפשר גם לקלוט כמה משתנים ככה: Input "Enter name and age: ", userName$, age ואז כל קומפיילר יקלוט את שני המשתנים בדרך שונה. יש קומפיילרים שמספיק לשים רווח בין שני הקלטים ויש שצריך פסיק. צריך למצוא את זה לבד.