rdfs:comment
| - לאחר שהקב"ה מוסר לעמ"י את דיני מצוות השמיטה והיובל (ויקרא כה 1 - 17) מופיעים הפסוקים: פעמיים מבטיח הקב"ה לבנ"י שישבו לבטח בארץ, אבל סדר המילים שונה, ומכאן שגם סדר החשיבות שונה (הדגש במשפט הוא תמיד על המילה שמופיעה קודם - ע' מלבי"ם, "איילת השחר", בהקדמה לפירוש ספר ויקרא): ע"פ ר' יהודה בסִפרא, הכוונה של ואכלתם לשובע היא: "תאכלו מעט וזה ישביע אתכם", כלומר: ה' יברך את גופם של בנ"י – שיוכלו להסתפק בפחות אוכל. לפי הפירוש הזה קשה להבין את הפסוקים הבאים (וי' כה 20 - 22) אם הקב"ה יכול לברך את בנ"י שיאכלו מעט ויהיו שבעים – למה הוא ית' צריך לתת להם הרבה אוכל בשנה השישית?
|
abstract
| - לאחר שהקב"ה מוסר לעמ"י את דיני מצוות השמיטה והיובל (ויקרא כה 1 - 17) מופיעים הפסוקים: פעמיים מבטיח הקב"ה לבנ"י שישבו לבטח בארץ, אבל סדר המילים שונה, ומכאן שגם סדר החשיבות שונה (הדגש במשפט הוא תמיד על המילה שמופיעה קודם - ע' מלבי"ם, "איילת השחר", בהקדמה לפירוש ספר ויקרא): 1.
* בפעם הראשונה הדגש הוא " וישבתם על הארץ לבטח ", כלומר – תשבו על הארץ ולא תגלו ממנה. הקב"ה מבטיח לבנ"י, שאם יקיימו את מצוות השמיטה הם לא יצאו לגלות. אם לא ישמרו שמיטה הם כן יצאו לגלות, כמו שכתוב (ויקרא כו 34): " אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי הושמה ואתם בארץ אויביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה, כל ימי הושמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה". 1.
* בפעם השניה הדגש הוא " וישבתם לבטח עליה ", כלומר – תשבו לבטח, ללא בעיות בטחוניות. הקב"ה מבטיח לבנ"י, שהם יאכלו לשובע, ולא יהיה רעב, ולכן לא יהיו להם בעיות בטחון (ע' " החשיבות הבטחונית של התזונה "). ע"פ ר' יהודה בסִפרא, הכוונה של ואכלתם לשובע היא: "תאכלו מעט וזה ישביע אתכם", כלומר: ה' יברך את גופם של בנ"י – שיוכלו להסתפק בפחות אוכל. לפי הפירוש הזה קשה להבין את הפסוקים הבאים (וי' כה 20 - 22) אם הקב"ה יכול לברך את בנ"י שיאכלו מעט ויהיו שבעים – למה הוא ית' צריך לתת להם הרבה אוכל בשנה השישית? נראה לי [ע"פ מלבי"ם] שהתורה מתייחסת כאן לשני מצבים שונים: 1.
* אם בנ"י יהיו קטני אמונה, ויאמרו 'מה נאכל בשנה השביעית?...' אז אמנם ה' יברך אותם, אבל בברכה חיצונית, ברכה קרובה לדרך הטבע – הוא פשוט יתן להם הרבה תבואה כדי שיראו בעיניים שיש להם מה לאכול. 1.
* אבל אם בנ"י יבטחו בה' בלב שלם, ולא ישאלו שאלות כאלו, אז ה' יברך אותם בברכה פנימית (בתוך גופם), ברכה שמעל הטבע: ונתנה הארץ פריה הארץ תתן את פריה הרגיל, ובכל-זאת ואכלתם לשובע – אתם תהיו שבעים. הברכה הזאת טובה יותר גם מסיבה נוספת: כשיש הרבה תבואה צריך לשמור עליה מפני שודדים ו'שוסים' (ע' שופטים ו), אבל כשיש מעט תבואה ה'שוסים' הולכים לחפש תבואה במקומות אחרים, ואז יש פחות בעיות ביטחון – וישבתם לבטח עליה.
|