| rdfs:comment
| - בפרשת איסורי העריות (ויקרא יח, כ) נזכרים כמה ביטויים המתארים את חומרת האיסור: בפסוקים המזכירים את הביטוי זימה יש עקביות: בשני הפרקים נזכר הביטוי בקשר לאיסור "אישה ובתה" (== "אישה ואמה"). הביטוי מופיע עוד פעם אחת בתורה, בהקשר דומה (ויקרא יט 29): " אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה " בפסוקים המזכירים את הביטוי תועבה עדיין יש עקביות: בשני הפרקים נזכר הביטוי בקשר למשכב זכר. הביטוי מופיע בתורה עוד כמה פעמים – כולן בספר דברים: בקשר לעבודת-אלילים (ז 26, יג 15, יז 4, יח 9) ומאכלים אסורים (יד 3). פסוקים שמופיעות בהם גם 'זימה' וגם 'תועבה':
|
| abstract
| - בפרשת איסורי העריות (ויקרא יח, כ) נזכרים כמה ביטויים המתארים את חומרת האיסור: בפסוקים המזכירים את הביטוי זימה יש עקביות: בשני הפרקים נזכר הביטוי בקשר לאיסור "אישה ובתה" (== "אישה ואמה"). הביטוי מופיע עוד פעם אחת בתורה, בהקשר דומה (ויקרא יט 29): " אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה " בפסוקים המזכירים את הביטוי תועבה עדיין יש עקביות: בשני הפרקים נזכר הביטוי בקשר למשכב זכר. הביטוי מופיע בתורה עוד כמה פעמים – כולן בספר דברים: בקשר לעבודת-אלילים (ז 26, יג 15, יז 4, יח 9) ומאכלים אסורים (יד 3). הביטוי " תועבת ה' " נזכר עוד פעמיים בתורה (בספר דברים) בהקשרים דומים לפרשה בויקרא: " לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה " (כב 5; גבר מתחפש לאישה – זה דומה למשכב זכר), " לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה’ אלוהיך לכל נדר " (כג 19; לפי אחד הפירושים "כלב" הוא זונה-זכר), ועוד כמה פעמים בהקשרים שונים: עבודת אלילים (ז 25, יב 31, יח 12, כז 15), הקרבת בעלי מום (יז 1), החזרת הגרושה לאחר נישואיה (כד 4 – " כי תועבה היא לפני ה' ") ועיוות המשקלים (כה 16). בפסוקים המזכירים את הביטוי " תבל " כבר אין בכלל עקביות: הביטוי נזכר בפרק יח בקשר למשכב בהמה, ובפרק כ בקשר לשכיבת כלה. (בפרק יח אין כל ביטוי בקשר למשכב כלה ובפרק כ אין כל ביטוי בקשר למשכב בהמה). מישהו יודע מפני מה אין עקביות? גם בביטוי " נידה " אין עקביות – הביטוי נזכר רק בקשר לשכיבה עם אשת האח בפרק כ. בפרק יח אין כל ביטוי בנושא זה. פסוקים שמופיעות בהם גם 'זימה' וגם 'תועבה':
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)