| rdfs:comment
| - [שמעתי את השיעור בסביבות שנת ה'תשס"א] בשיעור יש שבעה שלבים - בכל שלב, המסקנה הפוכה מאשר בשלב הקודם. א. מקום נחשב למקודש רק כשיש עליו השראת שכינה. כך ניתן ללמוד מן המקום הקדוש הראשון - הר סיני. כל עוד שרתה עליו השכינה, היה עלינו להתרחק ממנו, כמו שנאמר הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו; אבל במשוך היובל המה יעלו בהר - לאחר שההתגלות הסתיימה, כבר אין קדושה, ואפשר לעלות לשם בלי הגבלה. מכיוון שבימינו כבר אין התגלות על הר הבית, לכאורה אין בו קדושה, ומותר לעלות אליו, למרות שאנחנו טמאים. אבל גם אין טעם לעלות אליו, ומאותה סיבה בדיוק - אין בו קדושה.
*
|
| abstract
| - [שמעתי את השיעור בסביבות שנת ה'תשס"א] בשיעור יש שבעה שלבים - בכל שלב, המסקנה הפוכה מאשר בשלב הקודם. א. מקום נחשב למקודש רק כשיש עליו השראת שכינה. כך ניתן ללמוד מן המקום הקדוש הראשון - הר סיני. כל עוד שרתה עליו השכינה, היה עלינו להתרחק ממנו, כמו שנאמר הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו; אבל במשוך היובל המה יעלו בהר - לאחר שההתגלות הסתיימה, כבר אין קדושה, ואפשר לעלות לשם בלי הגבלה. מכיוון שבימינו כבר אין התגלות על הר הבית, לכאורה אין בו קדושה, ומותר לעלות אליו, למרות שאנחנו טמאים. אבל גם אין טעם לעלות אליו, ומאותה סיבה בדיוק - אין בו קדושה. ב. בספר דברים (בעיקר פרק יב) נאמר שה' יבחר במקום מסויים, ובו יהיה בית המקדש. בסוף ספר דברי הימים א, מלאך ה' התגלה לדוד ואמר לו שהמקום הנבחר הוא הר הבית. המקום נשאר נבחר ומקודש גם בימינו; הרב קאלישר אף פסק שמותר להקריב שם קרבנות בימינו, למרות שאין שם בית מקדש, כי המקום עדיין מקודש; ולכן אסור לעלות אליו, כי כולנו טמאי מתים. ג. יש הרבה מקומות בהר-הבית שגם לטמאי מת מותר להיכנס אליהם - למעשה, כל הר הבית חוץ מהמקום שבו עמד ההיכל. ד. לא ידוע איפה בדיוק עמד ההיכל, ולכן יש לקבוע שלכל טמא-מת אסור להיכנס להר הבית. ה. [ע"פ הרב זלמן קורן, בספר "חצרות בית ה'"]: אפשר לעשות איחוד של כל הזיהויים העיקריים של מקום ההיכל, ולקבוע תחום שבו לכל הדעות לא היה ההיכל (בעיקר בדרום ההר); לתחום זה, לכל הדעות מותר להיכנס גם בטומאת מת. על-פי זה, הציע הרב שאר-ישוב הכהן לרבנות הראשית, לקבוע שלכולם מותר לעלות להר הבית בימינו. ו. אם נתיר לכולם לעלות להר הבית, יש חשש שאנשים לא יטבלו כהלכה, ויעלו להר הבית בטומאת זיבה - דבר האסור גם במקומות שאינם ההיכל; כמו כן, אנשים עלולים לזלזל במצות מורא מקדש, למשל לעלות עם נעליים מאובקות ועם ארנק בכיס, וכו'... - והדבר דומה להעמדת צלם בהיכל. בזמן שהמקדש היה קיים, היתה חובה לעלות להר הבית שלוש פעמים בשנה, ולכן היה צריך להסתכן; אבל בימינו אין חובה, ולכן לא צריך להסתכן, ויש שלכולם אסור לעלות להר הבית. ז. יש היום חובה קדושה לחדש את מצוות העליה להר הבית כהלכה. אם מתעוררות בעיות, צריך לפתור את הבעיות ולא להיכנע להן. בנוסף לכך, קיימת תפיסה מעוותת שהר הבית שייך לערבים - זה גורם חילול שם ה'. צריך גם לחדש את הכמיהה לקרבת ה' במקדש. לכן, רצוי שכולם יעלו להר הבית בימינו. והעיקר - לזכור מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קדשו? נקי כפים ובר לבב, אשר לא נשא לשוא נפשי, ולא נשבע למרמה, זה תנאי הכרחי להצלחת העליה להר הבית.
*
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)