| abstract
| - עונשו של האיש שאונס נערה בתולה פנויה כולל, בין השאר, את הפסקה ( דברים כב29 ): "ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה, לא יוכל שלחה כל ימיו ". הפסוק מעורר שאלה גדולה: מהו טעמו של העונש הזה? האם ייתכן שהנאנסת תרצה להינשא לאדם שאנס אותה? נראה לי שיש שני טעמים שונים לעונש זה: 1. בימינו, נראה מאד לא סביר שאישה נורמלית תרצה להינשא לאדם שאנס אותה; נערה שפויה תעדיף אפילו להישאר לבד כל החיים, מאשר לחיות עם אדם כזה. אך, ייתכן שבזמן התורה רוב מקרי האונס לא נעשו ע"י אנסים זרים בסמטאות אפלות (נערות לא נהגו להסתובב במקומות כאלה...), אלא ע"י אנשים מוכרים - אולי אפילו ע"י ידיד קרוב של הנערה, שלא הצליח להתאפק ולחכות עד החתונה, ואנס אותה בביתה. כמובן, אין לכך שום הצדקה וזה עדיין אונס, אבל - במקרה כזה ייתכן שהנערה עדיין אוהבת את האנס למרות שהוא פגע בה, והיא מוכנה לסלוח לו ולהינשא לו - אם יהיה יותר אחראי ויקיים את חובותיו כבעל. גם תמר רצתה להינשא לאמנון לאחר שאנס אותה, וגם שם ייתכן שההסבר דומה - הם היו ידידים עוד קודם, והיא הייתה מוכנה לסלוח לו על האונס אם רק היה מוכן לקיים את חובותיו כבעל (ע"ע האם תמר אהבה את אמנון? ). 2. טעם אחר מוסבר במאמר מין ואחריות : אסור לאדם לשכב עם אישה, אלא-אם-כן הוא נושא אותה לאישה ומתחייב גם לדאוג לכל צרכיה ("שארה כסותה ועונתה לא יגרע "). אבל, האנס הזה רצה "לחסוך" - הוא רצה לנצל את גופה של האישה וליהנות ממנה מבלי להיות אחראי כלפיה, ולכן עונשו יהיה, שהוא יצטרך להיות אחראי לפרנסתה ולכל צרכיה, כל ימיו. מעמדו של האנס יורד בדרגה אחת - כמו מעמדו של האיש שלוקח שבויה יפת תואר ( ע"ע ), מאדם בן-חורין שזכאי לשלח את אשתו בכל עת, לחצי-עבד - שחייב לדאוג לאשתו כל ימיו בלי אפשרות לגירושין. לפי זה, אם האישה לא רוצה להינשא לאנס (כמו שקורה בדרך-כלל בימינו), ייתכן שצריך לחייב את האנס לשלם מזונות לנאנסת במשך כל ימיו; זה עשוי להיות עונש הולם יותר ומרתיע יותר מהעונשים המקובלים בימינו.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)