| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - המושג 'אלוהים' מבטא כוח. [הביטוי 'אל' היה בימים עברו היה הכינוי לזקן הפנתיאון הכנעני, אבי האלים הצעירים בעל מות ענת... -עיין אנצ"מ, א בערך 'אל עליון'-], כאשר גם בתורה המושג 'אלוהים' לא התייחד דווקא לבורא העולם . כלומר הכינוי "אלוהים" [אף שיש בעצם נתינת הכינוי הגשמה מסוימת...] ניתן בנסיון לבטא כוח אין-סופי שלא ניתן לתאור. מעתה, האיסור על קיום 'אלוהים אחרים' מבטא אמונה על מציאות כוחות המנותקים מאותו כוח בורא העולם שגאל אותנו ממצרים. מעתה, לעניין האמונה ברופא, כל עוד האדם לא מניח שהוא 'אחר' אלא כוחו נובע מאותו כוח של האלוהים , אמונה זו תהיה לגיטימית!!!
- נקרא את הפסוק בהקשרו: הפסוק שלפניו אומר "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". לכן, האיסור הוא להאמין שיש עוד כוח כלשהו שהוציא אותנו ממצרים. אבל אין איסור להאמין שיש עוד כוח שמרפא
- אם נחזור להבנה שאל זה כח, ואלהים זה ריבוי כוחות, אז המשפט הרבה יותר ברור. אפשר לפרש זאת כך: אל תייחס שום כח במציאות במנותק ממני. לכן המשך הפסוקים מדברים על עבודה של אחד מכוחות הטבע, והשבת לאחר מכן מחזירה את האדם להכרה שכל המציאות שהוא רואה סביבו נבראה על-ידי ה'
- בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך.
- האיסור הוא להאמין שקיים כוח מלבד ה' שהוא כל-יכול, למשל אסור שהרופא יכול להוריד גשמים ולתת פרנסה ולנצח במלחמה וכו'...; אין איסור להאמין בכוחות חלקיים, למשל להאמין שהרופא יכול לרפא בלבד
- הרופא באמת קיים ובאמת מרפא, ולכן מותר להאמין בו. אבל כמוש לא באמת קיים, ובוודאי שאינו יכול להוריד גשמים, ולכן אסור להאמין בו
- אותו אלוהים שהוציא אותנו ממצרים מלמד אותנו משהו. מראה לנו דרך אחת, מסויימת, שהיא מורכבת רבדים רבדים ואינה פשוטה, ואיננו יכולים לתפוס כל עומקה ברגע אחד. ייתכן שהוא אומר - אל תלך באמצע הדרך למורה אחר, אל תתבלבל, משום שבסופו של דבר לא יישאר לך שום דבר. בהדמייה רחוקה, ורק לצורך ההסבר - נניח אתה לומד אצל רב מסויים, ויש לו ממך דרישות מסויימות. אתה מגיע לקטע קשה - קטע של מגע אמת, או מבחן אמת שדורש השתדלות אמת - קטע שהוא תמיד תובעני אבל רק הוא יפתח לך מה שצריך להיפתח בך - אבל אתה, שאנושי אתה, כמובן בא לך להתפנק בדיוק ברגע הזה, אז אתה קם ועוזב לרב אחר, שהוא דווקא מקל בנקודה המסויימת הזאת... ואחר כך חוזר לראשון - אבל ההוא אמר ככה וככה... מה נשאר לך? דבר לא נשאר לך, חוץ מבלבול והרבה חלקים שלא מובילים לשום מקום, שרק הרחיקו אותך ורק פספסת את ההזדמנות שלך ואת מה שבאמת באת לחוות ולדעת מאותו הרב... אם אדם בחר או נבחרה עבורו דרך היהדות, והיא כוללת בעבודה אלוהים שדורש אלף בית וגימל - והאדם הולך עם זה עד הסוף - הוא יגיע לאן שהוא צריך להגיע, אבל לא אם יקפץ באמצע הדרך מכאן להתם
- האיסור הוא להאמין בכוחות מופשטים, רוחניים. אסור להאמין שקיימים כוחות רוחניים מלבד ה'. אבל אין איסור להאמין בכוחות מוחשיים כמו בני-אדם
- אולי ניתן לפרש "אלהים" כסמכות עליונה . אז אין כוונת המצווה, לא להאמין בקיום כל מיני יצורים המשפיעים עלינו. זאת באמת שאלה של התיחסות, והכוונה היא "לא יהיה לך סמכות אחרת חוץ ממני." לפי פירוש זה, האם אסור להאמין באמצעיים? לדעתי אין שאלה לגבי אמונה ברופאים כשלוחי השם. . להפנות תפילה לאמצעי כישו, או מלאך? אולי ישו לא דוגמא טובה, כי הרבה מאמינים שהוא באמת אלהים. אבל לגבי מלאכים - השם עצמו שולח מלאכים לתקשר עם בני אדם ומלא את שליחותיו. המלאך לפעמים מכונה אלהים: בראשית טז 11 , בראשית לב 25-31: . מותר להפנות תפילה למלאך? "ברכוני לשלום, מלאכי השלום מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" . תפילה למלאך מופיעה בתורה עצמה, בפרשת השבוע שעבר עלינו, . האם אסור?
|
| abstract
| - תגובה ל: עובדי אלהים אחרים - איך מזהים אותם? שנכתבה ב14:26:12 13.03.2005 [ע"פ הדיון אלהים, אחרים / מחברים שונים -> "דרישת השם באמצעות התורה שבכתב בתורה שבכתב" ] נניח שאדם עובד את ה', אך בנוסף לכך הוא מאמין בקיומם של גורמים נוספים - באילו מקרים הוא נחשב לעובד אלילים? הנה כמה מקרים:
* אדם שמאמין - בנוסף לה' - גם בקיומו של האֵל כמוֹש (אליל מואבי שנזכר בתורה) - האם עבר על האיסור "לא יהיה לך אלהים אחרים על פניי"? נראה מובן מאליו שכן.
* אדם שמאמין, שכמוֹש קיים, אבל אינו אֵל אלא רק יצור, שעוזר למי שפונה אליו - האם עבר על האיסור? נראה שכן, כי אין זה משנה אם הוא קורא לו "אֵל" או שהוא קורא לו "יצור", כל עוד הוא חושב שיש לו חשיבות וכוח.
* עכשיו השאלה הקשה: אדם שמאמין, שהרופא שלו קיים, אבל אינו אֵל אלא רק יצור, שעוזר למי שפונה אליו (ומשלם לו כסף) - האם עבר על האיסור? לכאורה נראה שכן, כי אין הבדל עקרוני בין אמונה בכמוש לבין אמונה ברופא אנושי! המסקנה הזאת, כמובן, לא מקובלת על אף אחד, ולכן מי שנתקל בה מנסה בכל-זאת למצוא הבדל. הנה כמה נסיונות לתשובה, ודחיותיהם בצידם: נסיון 1. האיסור הוא להאמין בכוחות מופשטים, רוחניים. אסור להאמין שקיימים כוחות רוחניים מלבד ה'. אבל אין איסור להאמין בכוחות מוחשיים כמו בני-אדם.
* אם כך - האם מותר להאמין שהפסל של כמוֹש עוזר למי שפונה אליו? הרי, הפסל הוא כוח מוחשי, לא כוח רוחני! נסיון 2. האיסור הוא להאמין שקיים כוח מלבד ה' שהוא כל-יכול, למשל אסור שהרופא יכול להוריד גשמים ולתת פרנסה ולנצח במלחמה וכו'...; אין איסור להאמין בכוחות חלקיים, למשל להאמין שהרופא יכול לרפא בלבד.
* אם כך, האם מותר להאמין שכמוֹש יכול אך ורק להוריד גשמים? האם, במקרה זה, מותר להתפלל אל כמוש כדי שיוריד גשם? נסיון 3. הרופא באמת קיים ובאמת מרפא, ולכן מותר להאמין בו. אבל כמוש לא באמת קיים, ובוודאי שאינו יכול להוריד גשמים, ולכן אסור להאמין בו.
* אם אדם מאמין בכמוֹש, התשובה הזאת לא תעזור לו, כי הוא מאמין שכמוש באמת יכול להוריד גשמים... ואם אדם לא מאמין בכמוֹש, אין לו צורך באיסור "לא יהיה לך אלהים אחרים על פניי" - מספיק להגיד שצריך להתנהג בהגיון, להאמין במה שנכון ולא להאמין במה שלא נכון!
* בקיצור, לפי התשובה הזאת, המצוה לא מוסיפה שום מידע חדש, כי כדי לפרש אותה צריך קודם-כל לדעת מה נכון ומה לא נכון! נסיון 4. נקרא את הפסוק בהקשרו: הפסוק שלפניו אומר "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". לכן, האיסור הוא להאמין שיש עוד כוח כלשהו שהוציא אותנו ממצרים. אבל אין איסור להאמין שיש עוד כוח שמרפא.
* התשובה ל"נסיון 2" מתאימה גם לכאן.
* בנוסף לכך, בתורה עצמה נאמר "וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים", כלומר - ה' הוציא אותנו ממצרים על-ידי מלאך ולא לבדו! תשובה של אריאל5764 : המושג 'אלוהים' מבטא כוח. [הביטוי 'אל' היה בימים עברו היה הכינוי לזקן הפנתיאון הכנעני, אבי האלים הצעירים בעל מות ענת... -עיין אנצ"מ, א (תש"י) בערך 'אל עליון'-], כאשר גם בתורה המושג 'אלוהים' לא התייחד דווקא לבורא העולם (עיין בראשית ו,ד). כלומר הכינוי "אלוהים" [אף שיש בעצם נתינת הכינוי הגשמה מסוימת...] ניתן בנסיון לבטא כוח אין-סופי שלא ניתן לתאור. מעתה, האיסור על קיום 'אלוהים אחרים' מבטא אמונה על מציאות כוחות המנותקים ('אחרים...') מאותו כוח בורא העולם שגאל אותנו ממצרים. מעתה, לעניין האמונה ברופא, כל עוד האדם לא מניח שהוא 'אחר' אלא כוחו נובע מאותו כוח של האלוהים (...האין סופי בורא הכל שגאל אותנו ממצרים), אמונה זו תהיה לגיטימית!!!. וכך כתב גם צחי: אם נחזור להבנה שאל זה כח, ואלהים זה ריבוי כוחות, אז המשפט הרבה יותר ברור. אפשר לפרש זאת כך: אל תייחס שום כח במציאות במנותק ממני. לכן המשך הפסוקים מדברים על עבודה של אחד מכוחות הטבע, והשבת לאחר מכן מחזירה את האדם להכרה שכל המציאות שהוא רואה סביבו נבראה על-ידי ה'. לפי זה, המצוה היא להאמין שקיים רק כוח אחד ויחיד, כל השאר נובע ממנו, ולא קיימים שום כוחות נפרדים ועצמאיים (בין אם הם כוחות טבע או כוחות אנושיים או כוחות רוחניים). אמנם, דעה זו אינה מתאימה לדברי הרמב"ם בתחילת הלכות עבודה זרה: " בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך. ... עיקר הצווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים לא מלאך ולא גלגל ולא כוכב ולא אחד מארבעה היסודות ולא אחד מכל הנבראים מהן ואע"פ שהעובד יודע שה' הוא האלהים והוא עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורו תחלה הרי זה עובד כוכבים " תשובה של כי שרית: " אולי ניתן לפרש "אלהים" כסמכות עליונה . אז אין כוונת המצווה, לא להאמין בקיום כל מיני יצורים המשפיעים עלינו. זאת באמת שאלה של התיחסות, והכוונה היא "לא יהיה לך סמכות אחרת חוץ ממני." לפי פירוש זה, האם אסור להאמין באמצעיים? לדעתי אין שאלה לגבי אמונה ברופאים כשלוחי השם. (וברור שאין איסור לגבי אחיות... ). להפנות תפילה לאמצעי כישו, או מלאך? אולי ישו לא דוגמא טובה, כי הרבה מאמינים שהוא באמת אלהים. אבל לגבי מלאכים - השם עצמו שולח מלאכים לתקשר עם בני אדם ומלא את שליחותיו. המלאך לפעמים מכונה אלהים: בראשית טז 11 ויאמר לה מלאך השם הנך הרה וילדת בן... ותקרא שם השם הדבר אליה אתה אל ראי, בראשית לב 25-31: "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר... ויאמר יעקב לא יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל... ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי. מותר להפנות תפילה למלאך? "ברכוני לשלום, מלאכי השלום מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" (מזמירות שבת). תפילה למלאך מופיעה בתורה עצמה, בפרשת השבוע שעבר עלינו, המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים. האם אסור? " תשובה דומה של מגי אדם: אותו אלוהים שהוציא אותנו ממצרים מלמד אותנו משהו. מראה לנו דרך אחת, מסויימת, שהיא מורכבת רבדים רבדים ואינה פשוטה, ואיננו יכולים לתפוס כל עומקה ברגע אחד. ייתכן שהוא אומר - אל תלך באמצע הדרך למורה אחר, אל תתבלבל, משום שבסופו של דבר לא יישאר לך שום דבר. בהדמייה רחוקה, ורק לצורך ההסבר (ברור לי שהנושא הרבה יותר מופשט) - נניח אתה לומד אצל רב מסויים, ויש לו ממך דרישות מסויימות. אתה מגיע לקטע קשה - קטע של מגע אמת, או מבחן אמת שדורש השתדלות אמת - קטע שהוא תמיד תובעני אבל רק הוא יפתח לך מה שצריך להיפתח בך - אבל אתה, שאנושי אתה, כמובן בא לך להתפנק בדיוק ברגע הזה, אז אתה קם ועוזב לרב אחר, שהוא דווקא מקל בנקודה המסויימת הזאת... ואחר כך חוזר לראשון - אבל ההוא אמר ככה וככה... מה נשאר לך? דבר לא נשאר לך, חוץ מבלבול והרבה חלקים שלא מובילים לשום מקום, שרק הרחיקו אותך ורק פספסת את ההזדמנות שלך ואת מה שבאמת באת לחוות ולדעת מאותו הרב... אם אדם בחר או נבחרה עבורו דרך היהדות, והיא כוללת בעבודה אלוהים שדורש אלף בית וגימל - והאדם הולך עם זה עד הסוף - הוא יגיע לאן שהוא צריך להגיע, אבל לא אם יקפץ באמצע הדרך מכאן להתם, כלומר - המצוה היא לקבל מקור-סמכות אחד ויחיד.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)