rdfs:comment
| - כמה פסוקים בספר משלי מזהירים את האדם מפני "איש מדינים" או "אשת מדינים", למשל:
* (משלי כו21): פחם לגחלים, ועצים לאש, ואיש מדונים לחרחר ריב.
* (משלי כז15): דלף טורד ביום סגריר, ואשת מדונים נשתוה. המילה "מדינים" באה מהשורש "דין" המקביל ל"משפט"; מצד שני, בדברי ירמיהו נזכר ביטוי דומה - "איש מדון":
* (ירמיהו טו10): אוי לי אמי כי ילדתני, איש ריב ואיש מדון לכל הארץ; לא נשיתי ולא נשו בי, כלה מקללוני כאן "מדון" מקביל ל"ריב". אם כן, "מדון" הוא שילוב של ריב ומשפט - מדון הוא ריב שמגיע לבית משפט, או תלונה שהאדם מעלה נגד רעהו כדי לתבוע אותו למשפט;
|
dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר
- פחם לגחלים, ועצים לאש, ואיש מדונים לחרחר ריב
- דלף טורד ביום סגריר, ואשת מדונים נשתוה
- טוב לשבת על פנת גג מאשת מדינים ובית חבר
- אוי לי אמי כי ילדתני, איש ריב ואיש מדון לכל הארץ; לא נשיתי ולא נשו בי, כלה מקללוני
- טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים וכעס
|
abstract
| - כמה פסוקים בספר משלי מזהירים את האדם מפני "איש מדינים" או "אשת מדינים", למשל:
* (משלי כו21): פחם לגחלים, ועצים לאש, ואיש מדונים לחרחר ריב.
* (משלי כז15): דלף טורד ביום סגריר, ואשת מדונים נשתוה. המילה "מדינים" באה מהשורש "דין" המקביל ל"משפט"; מצד שני, בדברי ירמיהו נזכר ביטוי דומה - "איש מדון":
* (ירמיהו טו10): אוי לי אמי כי ילדתני, איש ריב ואיש מדון לכל הארץ; לא נשיתי ולא נשו בי, כלה מקללוני כאן "מדון" מקביל ל"ריב". אם כן, "מדון" הוא שילוב של ריב ומשפט - מדון הוא ריב שמגיע לבית משפט, או תלונה שהאדם מעלה נגד רעהו כדי לתבוע אותו למשפט; ו"איש מדון/מדינים" הוא אדם שמעלה הרבה תלונות ותביעות נגד אנשים אחרים. כמובן, לכל אדם יש זכות לתבוע את רעהו למשפט אם הוא חושב שנעשה לו עוול; אולם, כשאדם ממהר יותר מדי להתלונן ולתבוע, הדבר גורם לשנאה שמתלקחת ומתפשטת כמו אש בעצים, ולכן "איש מדינים" נמשל לאש - משלי כו21: פחם לגחלים, ועצים לאש, ואיש מדונים לחרחר ריב ( פירוט ). לעומת זאת, נשים לא נהגו באותה תקופה להסתובב הרבה מחוץ לבית ולהגיש תביעות משפטיות, ולכן כשהיו להן טענות ותביעות, הן הביאו אותן הביתה והשמיעו אותן לבני הבית; כשמשמיעים יותר מדי תלונות בבית, נוצרת אוירה לא נעימה - במקום שהבית יהיה מקום חם ונעים, ומוגן מפני הצרות שבחוץ, הוא הופך למקום קר ופרוץ, שכל הצרות חודרות מבחוץ פנימה, כמו בית שהגג שלו דולף והגשם חודר לתוכו; ולכן "אשת מדינים" נמשלת למים:
* משלי כז15: דלף טורד ביום סגריר, ואשת מדונים נשתוה ( פירוט );
* משלי יט13: הות לאביו בן כסיל, ודלף טרד מדיני אשה ( פירוט ). ושלושה פסוקים נוספים מזהירים את האדם מפני אשת מדיינים, ומלמדים שעדיף בכלל לברוח מהבית, מאשר להיות בבית שיש בו אשת מדינים ( פירוט ):
* (משלי כא9): טוב לשבת על פנת גג מאשת מדינים ובית חבר,
* (משלי כה24): טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר,
* (משלי כא19): טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים וכעס
|