| rdfs:comment
| - בכל מפה מקובלת של ארצות המקרא (ראו למשל בפירושי דעת-מקרא לתנ"ך וב"אטלס דעת מקרא") קל להבחין בין מקומות שנמצאים בקצה הדרומי של המפה (למשל: העיר אילת, ארץ אדום, שבט יהודה, וארץ מצרים) לבין מקומות שנמצאים בקצה הצפוני שלה (למשל: העיר דמשק, ארץ ארם נהריים, שבט נפתלי, ואזור החרמון). בין הדרום לצפון יש מרחק של כמה מאות קילומטרים, כידוע. אבל ישנם כמה פסוקים בתנ"ך שבהם המקומות האלה נראים משום-מה הרבה יותר קרובים: לדעתי ההסבר הפשוט ביותר לכל הפסוקים האלה הוא שהעולם בימי התנ"ך היה עגול – אבל הרבה יותר קטן מהעולם שלנו, לפחות בכיוון צפון-דרום. ולכן מי שהלך מספיק דרומה – הגיע לצפון, ולהפך. ולכן:
|
| abstract
| - בכל מפה מקובלת של ארצות המקרא (ראו למשל בפירושי דעת-מקרא לתנ"ך וב"אטלס דעת מקרא") קל להבחין בין מקומות שנמצאים בקצה הדרומי של המפה (למשל: העיר אילת, ארץ אדום, שבט יהודה, וארץ מצרים) לבין מקומות שנמצאים בקצה הצפוני שלה (למשל: העיר דמשק, ארץ ארם נהריים, שבט נפתלי, ואזור החרמון). בין הדרום לצפון יש מרחק של כמה מאות קילומטרים, כידוע. אבל ישנם כמה פסוקים בתנ"ך שבהם המקומות האלה נראים משום-מה הרבה יותר קרובים: 1.
* במל"ב טז6 מסופר: " בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת ל ארם ". היה אפשר לחשוב שרצין כבש את כל יהודה והגיע עד אילת, אבל זה לא נכון, כי בפסוק הקודם כתוב " אז יעלה רצין מלך ארם... ירושלים למלחמה, ויצורו על אחז ולא יכלו להילחם " –אפילו את ירושלים, שנמצאת בצפון יהודה, הם לא הצליחו לכבוש – אז איך הם הגיעו עד אילת!? 2.
* במל"ב יד28 מסופר על ירבעם-השני שהוא " השיב את דמשק ואת חמת ל יהודה בישראל " – למה שמלך ישראל יתן את דמשק -- שנמצאת מצפון לישראל, ליהודה – שנמצאת מדרום לה!? 3.
* ביהושע יט34 מסופר שגבולו של שבט נפתלי הצפוני פוגע " ב יהודה הירדן מזרח השמש " – איך ייתכן שלשבט הצפוני ביותר היה גבול משותף עם השבט הדרומי ביותר!? מדובר כנראה על נחלתו של יאיר "בן מנשה" שהיה משבט יהודה - ראו דהי"א פרק ב' פסוקים י"ח - כ"ג) 4.
* כידוע, תקופת השופטים התאפיינה בפיצול לשבטים – כל שבט דאג רק לעניינים שלו. והנה בשופטים ג 10 מסופר על עתניאל בן קנז, משבט יהודה הדרומי, שהלך עד הצפון הרחוק ונלחם בכושן רשעתיים – מלך ארם נהריים ! 5.
* בשמ"ב ח13 מסופר " ויעש דוד שם, בשובו מהכותו את ארם , בגיא-מלח -- שמונה עשר אלף ", נראה מלשון הכתוב שדוד חזר מארם לישראל, ובדרך עבר בגיא-מלח. אבל גיא-מלח נמצא בדרום – בארץ אדום, כמו שנאמר על אמציה (מל"ב יד7) " הוא הכה את אדום בגיא מלח -- עשרת אלפים "! גם בתהלים ס2 מסופר: " בהצותו את ארם נהריים ואת ארם צובה, וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף "! 6.
* בבמדבר כ23 נאמר ש הור-ההר נמצא על גבול ארץ אדום בדרום, אבל בבמדבר לד7, בתאור גבולות ארץ-כנען, נאמר: " וזה יהיה לכם גבול צפון : מן הים הגדול תתאו לכם הור ההר "! 7.
* ביהושע יב5 נאמר (בתאור ממשלת עוג) " בהר חרמון , ובסלכה, ובכל הבשן, עד גבול הגשורי והמעכתי... " - נראה מכאן שהגשורים ישבו בצפון, ליד החרמון. גם בדברים ג14, יהושע יא11, שמ"ב טו8 ודה"א ב23 נראה שחבל גשור היה בצפון – ליד הבשן, ליד החרמון וליד ארם. אבל בשמ"א כז7, כשדוד ישב בארץ הפלשתים הדרומית, נאמר שהוא ואנשיו " ויפשטו אל הגשורי והגזרי והעמלקי, כי הנה יושבות הארץ אשר מעולם, בואכה שורה ועד ארץ מצרים " – נראה מכאן שהגשורים ישבו בדרום – ליד מצרים! (גם ביהושע יג2 אפשר לפרש שהגשורים ישבו ליד גלילות הפלשתים, אבל זה לא לגמרי ברור). לדעתי ההסבר הפשוט ביותר לכל הפסוקים האלה הוא שהעולם בימי התנ"ך היה עגול – אבל הרבה יותר קטן מהעולם שלנו, לפחות בכיוון צפון-דרום. ולכן מי שהלך מספיק דרומה – הגיע לצפון, ולהפך. ולכן: 1.
* רצין מלך ארם כבש את אילת – כי היא היתה מצפון לארם (מהצד השני!) – הוא לא היה צריך לעבור דרך ירושלים כדי להגיע אליה!; 2.
* ירבעם השיב את דמשק ליהודה – כי דמשק היתה מדרום ליהודה (מהצד השני); 3.
* הגבול של נפתלי פגע ביהודה מצדו הצפוני של נפתלי;
* כתוב שהוא פגע בו " מזרח השמש ", אז איך אפשר להגיד שהוא פגע בו מצפון!? נראה לי שאפשר להסביר את זה לפי הפסוק בתהלים קז3 " ומארצות קיבצם, ממזרח וממערב מצפון ומים ":בפסוק הזה נזכרים ארבעת הכיוונים, ובמקום "דרום" כתוב "ים" (מערב)! אם "ים" הוא כינוי ל"דרום", אז ייתכן שגם "מזרח" הוא כינוי ל"צפון"...
* עתניאל בן קנז נלחם נגד מלך ארם נהריים – שהיה סמוך ליהודה מדרום ;
* כשדוד רצה לחזור מארם ליהודה – הוא הלך צפונה (כדי להיכנס ליהודה מצידה הדרומי ), ובדרך עבר בגיא-מלח;
* הור-ההר נמצא גם ליד ארץ אדום אבל גם בקצה הצפוני של ארץ-ישראל;
* וכשדוד היה בארץ הפלשתים הוא הלך דרומה והגיע לארץ גשור (באזור החרמון) מצדה הצפוני.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)