abstract
| - [ע"פ רות וולפיש, "תפקידן של דמויות המשנה במגילת אסתר", בתוך הספר "הדסה היא אסתר"] במגילת אסתר ניתן לראות תופעה דומה לתופעה שמתוארת במשלי יט 4 - יש "חברים" שאינם חברים אמיתיים של האדם, אלא חברים של הכסף שלו בלבד:
* אחרי קבלת הזמנתה של אסתר למשתה, כשמעמדו של המן היה גבוה ביותר, הוא פנה אל אוהביו (ה10): ויתאפק המן, ויבוא אל ביתו; וישלח ויבא את אוהביו ואת זרש אשתו . ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו; ואת כל אשר גידלו המלך ואת אשר נישאו על השרים ועבדי המלך. ויאמר המן: 'אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה, כי אם אותי; וגם למחר אני קרוא לה עם המלך. וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך.'. הוא סיפר להם על כבודו ועושרו, ולכן התקיים בו החלק הראשון של הפסוק הון יוסיף רעים רבים... והם נשארו אוהביו: ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו : 'יעשו עץ גבוה חמישים אמה, ובבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו, ובוא עם המלך אל המשתה שמח; וייטב הדבר לפני המן, ויעש העץ.
* גם לאחר בזיונו הגדול של המן, שנאלץ להוביל את מרדכי על הסוס, הוא פנה אל אוהביו במטרה לקבל מהם תמיכה (ו13): ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו;.... אבל הפעם הוא סיפר להם על כך שהושפל ונתדלדל מכבודו, ולכן הפעם התקיים בו החלק השני של הפסוק ...ודל מרעהו ייפרד, והם לא ענו לו כ'אוהבים' אלא כ'חכמים': " ...ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו : אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו -- כי נפול תיפול לפניו. " ה' אוהבים ' של המן לא היו אוהבים אמיתיים - כשראו שמעמדו יורד הם נעשו ' חכמים ' ונטשו אותו...
|