| rdfs:comment
| - שני פסוקים בספר משלי מלמדים, שה' מתעב את הזבחים שמביאים לו הרשעים:
* זבח רשעים תועבה, אף כי בזימה יביאנו
* זבח רשעים תועבת ה', ותפילת ישרים רצונו בדברי הנביאים, יש נבואות המלמדות שה' מתעב לא רק את הזבחים שמקריבים הרשעים, אלא גם סוגים אחרים של פולחן, למשל (ישעיהו א 12-15): כי תבואו לראות פני - מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי?! לא תוסיפו הביא מנחת -שווא, קטורת - תועבה היא לי, חודש ושבת קרוא מקרא - לא אוכל אוון ועצרה ; חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטורח, נלאיתי נשוא... גם כי תרבו תפילה אינני שומע, ידיכם דמים מלאו פסוקים אלה מעוררים כמה שאלות: לעיון נוסף:
|
| abstract
| - שני פסוקים בספר משלי מלמדים, שה' מתעב את הזבחים שמביאים לו הרשעים:
* זבח רשעים תועבה, אף כי בזימה יביאנו
* זבח רשעים תועבת ה', ותפילת ישרים רצונו בדברי הנביאים, יש נבואות המלמדות שה' מתעב לא רק את הזבחים שמקריבים הרשעים, אלא גם סוגים אחרים של פולחן, למשל (ישעיהו א 12-15): כי תבואו לראות פני - מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי?! לא תוסיפו הביא מנחת -שווא, קטורת - תועבה היא לי, חודש ושבת קרוא מקרא - לא אוכל אוון ועצרה ; חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטורח, נלאיתי נשוא... גם כי תרבו תפילה אינני שומע, ידיכם דמים מלאו פסוקים אלה מעוררים כמה שאלות: 1.
* מדוע ה' מתעב דווקא את המצוות הפולחניות של הרשעים - מדוע לא נאמר שה' מתעב את לימוד התורה של הרשעים, או את שמירת הכשרות? 2.
* למי מיועדים הפסוקים האומרים זבח רשעים תועבה - והרי אף אדם לא מכיר בכך שהוא רשע? 1.
* אם מישהו באמת רשע ועובר על התורה - מה אכפת לו שבספר משלי כתוב "זבח רשעים תועבה", הוא ממילא לא יתייחס לכך? 1. נראה לי, שהמאפיין העיקרי של מצוות אלו הוא, שהן מבטאות בגלוי ובפומבי את הקשר שבין עושה המצוה לבין ה' (ייתכן שמכאן באה המילה "קרבן" - קירוב בין המקריב לבין ה') . כשאנשים רשעים מקיימים בגלוי מצוות פולחניות, יש בכך ביזיון לה' (הדבר דומה לפושע מפורסם שמצליח להצטלם עם ראש הממשלה - דבר שבוודאי לא יוסיף יוקרה לראש הממשלה...). לפי זה נראה, שה' מתעב את קרבנותיהם של הרשעים - כי מקריבים אותם בגלוי; הוא מתעב את העליה-לרגל של הרשעים - כי היא נעשית בגלוי; הוא מתעב את אסיפות החג והמועד שבהן משתתפים הרשעים (אך לא את שמירת השבת הפרטית שנעשית בבית); הוא מתעב את התפילות הציבוריות שבהן משתתפים הרשעים (אך לא את התפילות הפרטיות, שיכולות להיות חלק מתהליך של תשובה). 2. ייתכן שהפסוקים מיועדים לציבור, ומלמדים שהציבור צריך להרחיק את הרשעים מהפולחן הציבורי, עד שיחזרו למוטב. בתפילת ליל יום הכיפורים, יש צורך לומר בפירוש "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", משום שבדרך-כלל אסור לשתף את העבריינים בתפילות הציבור, ורק ביום הכיפורים חורגים מכלל זה, כדי לאפשר גם לעבריינים הגדולים ביותר להשתתף בתהליך התשובה והכפרה. 3. וייתכן שהפסוקים מיועדים לרשעים שהתחילו בתהליך של שיקום וחזרה למוטב, אך עדיין מתקשים לתקן את כל העוולות שגרמו, ועדיין יש להם תדמית שלילית בציבור; לרשעים כאלה אומרים הפסוקים זבח רשעים תועבה - עדיף שלא יעסקו בינתיים במצוות פולחניות, עד שכבר לא ייחשבו לרשעים. לעיון נוסף:
* החובה לקבוע סדר עדיפויות בקיום המצוות ;
* ה' רוצה קרבנות, רק מאנשים שאינם רשעים ;
* קרבנות לעומת ערכים אחרים
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)