| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - קיץ הוא הכינוי המקובל בחברה לזמן החם בשנה. למילה קיץ מספר פירושים :
* המילה היא מילה תנ"כית קדומה שעם השנים התחלפה בה האות כ' לאות ק'. במקור הייתה המילה הייתה "כיץ", כלומר כ-יץ. יץ הוא רודן נורווגי-פלסטיני ידוע.
* באלג'ירית מדוברת פירוש המילה "קיץ" (בהגייה אלג'ירית נאמר קאייצה) הוא "אלוהי השמש". האלג'יראים האמינו כי התקופה הזו היא התקופה בה אל השמש כורנו האיום מעניש אותם על פשעייהם (להרחבה ראו ערך הקיץ באמונה האלג'יראית).
* קיץ זה בעצם קיצור למילה הידוע קציצה. הקדמונים חשבו שבתקופה הזו של השנה הקציצות מבשילות, לכן קראו לה ככה. במשך הזמן השתמרו רק שלוש האותיות הראשונה במילה.
- בלשון ימינו, "קיץ" היא העונה החמה והיבשה בשנה; וכך גם בלשון המקרא:
* (תהילים לב4): כי יומם ולילה תכבד עלי ידך' נהפך לשדי בחרבני קיץ , סלה
* (משלי ל25): הנמלים עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם- בעונת הקיץ אוגרים מזון לחורף (כמו גם בעונת הקציר - ראו ימי קציר ). אולם בלשון המקרא, למילה "קיץ" ישנה משמעות נוספת - פירות בשלים או יבשים: הקשר בין שתי המשמעויות ברור - בעונת הקיץ מבשילים רוב פירות העץ, זו העונה שבה קוטפים את הפירות ומייבשים אותם על-מנת לשמרם לחורף: ראו גם: כמה עונות יש בשנה? (על קיץ, חורף, קציר ועונות אחרות)
*
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - ישעיהו כח4
- משלי ל25
- מיכה ז1
- תהילים לב4
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - הנמלים עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם
- והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ, אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה
- הנביא מקונן ואומר " אללי לי , כי הייתי אני כבזמן אסיפת פירות הקיץ , כאילו כבר נאספו כולם, ולא נמצא עוד בשדה, רוצה לומר, הועמדתי לנביא בעת שנאספו צדיקי הדור"
- אללי לי, כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר; אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי
- כי יומם ולילה תכבד עלי ידך' נהפך לשדי בחרבני קיץ , סלה
|
| dbkwik:eincycloped...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - בלשון ימינו, "קיץ" היא העונה החמה והיבשה בשנה; וכך גם בלשון המקרא:
* (תהילים לב4): כי יומם ולילה תכבד עלי ידך' נהפך לשדי בחרבני קיץ , סלה
* (משלי ל25): הנמלים עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם- בעונת הקיץ אוגרים מזון לחורף (כמו גם בעונת הקציר - ראו ימי קציר ). אולם בלשון המקרא, למילה "קיץ" ישנה משמעות נוספת - פירות בשלים או יבשים:
* שמואל ב טז1-2 : " ודוד עבר מעט מהראש, והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים, ועליהם מאתים לחם, ומאה צמוקים, ומאה קיץ , ונבל יין. ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב, ו[ל]הלחם והקיץ לאכול הנערים, והיין לשתות היעף במדבר ": "קיץ" כנראה דומה לצימוקים - לפי המפרשים הכוונה לתאנים מיובשות או פירות אחרים.
* עמוס ח1 : " כה הראני אדני ה' והנה כלוב קיץ ... ויאמר ה' אלי 'בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו' " - ע"פ המפרשים, הכוונה לסל מלא פירות בשלים;
* (מיכה ז1): אללי לי, כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר; אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי- הנביא מקונן ואומר " אללי לי , כי הייתי אני כבזמן אסיפת פירות הקיץ , כאילו כבר נאספו כולם, ולא נמצא עוד בשדה, רוצה לומר, הועמדתי לנביא בעת שנאספו צדיקי הדור" [מצודת דוד] הקשר בין שתי המשמעויות ברור - בעונת הקיץ מבשילים רוב פירות העץ, זו העונה שבה קוטפים את הפירות ומייבשים אותם על-מנת לשמרם לחורף:
* (ישעיהו כח4): והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ, אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה- העושר של מלכות שומרון יהיה כמו פרי שמבשיל לפני כל שאר הפירות, לפני עונת הקטיף, כאשר בעל השדה אינו משגיח על שדהו, ולכן כל אחד יכול להיכנס ולגנוב אותו (וזו תוכחה למנהיגים השיכורים, שאינם דואגים להגן על עושרה של הארץ מפני שודדים ). ראו גם: כמה עונות יש בשנה? (על קיץ, חורף, קציר ועונות אחרות)
*
- קיץ הוא הכינוי המקובל בחברה לזמן החם בשנה. למילה קיץ מספר פירושים :
* המילה היא מילה תנ"כית קדומה שעם השנים התחלפה בה האות כ' לאות ק'. במקור הייתה המילה הייתה "כיץ", כלומר כ-יץ. יץ הוא רודן נורווגי-פלסטיני ידוע.
* באלג'ירית מדוברת פירוש המילה "קיץ" (בהגייה אלג'ירית נאמר קאייצה) הוא "אלוהי השמש". האלג'יראים האמינו כי התקופה הזו היא התקופה בה אל השמש כורנו האיום מעניש אותם על פשעייהם (להרחבה ראו ערך הקיץ באמונה האלג'יראית).
* קיץ זה בעצם קיצור למילה הידוע קציצה. הקדמונים חשבו שבתקופה הזו של השנה הקציצות מבשילות, לכן קראו לה ככה. במשך הזמן השתמרו רק שלוש האותיות הראשונה במילה.
|