| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - בכמה פסוקים בספר משלי, חריצות מוצגת כניגוד לרמיה : 1.
* (משלי י4): ראש עשה כף רמיה , ויד חרוצים תעשיר 2.
* (משלי יב24): יד חרוצים תמשול, ורמיה תהיה למס 3.
* (משלי יב27): לא יחרך רמיה צידו, והון אדם יקר חרוץ אך על-פי הפירוש המקובל בימינו, חריצות היא ניגודה של העצלות ולא של הרמיה! כמה הסברים הוצעו לכך: 1. רש"י ( משלי י4 ) פירש את המושג חרוצים בניגוד לפירוש המקובל בימינו, " חרוצים = ישרים, שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עוולה ". 2. ב"דעת מקרא" פירשו את המושג רמיה ככינוי מושאל לעצלות - "כף רמיה" היא כף שמרמה ואינה עושה את תפקידה שהוא לעבוד; או שמראה את עצמה כאילו עובדת ולמעשה מתבטלת.
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - משלי י4
- משלי יב27
- משלי יב24
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - = ישרים, שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עוולה
- ראש עשה כף רמיה , ויד חרוצים תעשיר
- לא יחרך רמיה צידו, והון אדם יקר חרוץ
- יד חרוצים תמשול, ורמיה תהיה למס
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - בכמה פסוקים בספר משלי, חריצות מוצגת כניגוד לרמיה : 1.
* (משלי י4): ראש עשה כף רמיה , ויד חרוצים תעשיר 2.
* (משלי יב24): יד חרוצים תמשול, ורמיה תהיה למס 3.
* (משלי יב27): לא יחרך רמיה צידו, והון אדם יקר חרוץ אך על-פי הפירוש המקובל בימינו, חריצות היא ניגודה של העצלות ולא של הרמיה! כמה הסברים הוצעו לכך: 1. רש"י ( משלי י4 ) פירש את המושג חרוצים בניגוד לפירוש המקובל בימינו, " חרוצים = ישרים, שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עוולה ". 2. ב"דעת מקרא" פירשו את המושג רמיה ככינוי מושאל לעצלות - "כף רמיה" היא כף שמרמה ואינה עושה את תפקידה שהוא לעבוד; או שמראה את עצמה כאילו עובדת ולמעשה מתבטלת. 3. ולי נראה, שאפשר לפרש את שני המושגים כפשוטם: כל אדם צריך להתפרנס - יש אנשים שבוחרים להתפרנס בחריצות, ע"י עבודה; ויש אנשים שבוחרים להתפרנס ע"י רמיה. משלושת הפסוקים ניתן ללמוד, שחריצות היא אכן ניגוד של רמיה, ויש לכך שתי משמעויות מעשיות:
* א. כשאין חריצות - יש רמיה: אדם שאינו מתרגל להיות חרוץ ולעבוד לפרנסתו, עלול להתדרדר למעשי רמאות; וחברה שאינה מעודדת את אנשיה להיות חרוצים, עלולה להתמלא ברמאים ונוכלים.
* ב. כשיש רמיה - אין חריצות: מי שמתרגל להתפרנס ממעשי רמיה, בסופו של דבר לא יוכל לעבוד בחריצות, וכשיחשפו את מעשי הרמיה שלו - הוא לא יוכל להתפרנס כלל; וחברה שאינה מוקיעה את הנוכלים והרמאים, עלולה להתמלא בעצלנים ובטלנים. כל פסוק מציג נזק אחר שנגרם כתוצאה מהרגל זה:
* עוני ומחסור (י4): ראש עושה כף רמייה... ( פירוט )
* שיעבוד (יב24): "... ורמייה תהיה למס "
* רעב (יב27): לא יחרוך רמייה צידו ...
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)