| rdfs:comment
| - בכל אמצעי-תקשורת (עיתון, תחנת-רדיו, אתר וכו') יש כללי-כתיבה מסויימים שקובעים מה הם המאמרים הראויים לפרסום: יש מקומות שמפרסמים רק מאמרים מדעיים, יש שמפרסמים רק מאמרים הומוריסטיים, יש שמפרסמים רק תחקירים עיתונאיים, יש שמפרסמים רק שירים, וכו'. זו אינה "דיקטטורה רעיונית" כי כל אדם רשאי לפתוח לעצמו אמצעי-תקשורת משלו (עיתון פרטי, אתר פרטי וכו') ולפרסם בו את דעותיו בלי הפרעה, בסגנון המתאים לו. אולם, הרוצה לפרסם באמצעי-תקשורת קיים, חייב לפני-כן ללמוד את כללי הכתיבה הנהוגים באותו מקום. ארנון, אני מציב בפניך שתי אפשרויות: אתה מתבקש לא לפרסם יותר הודעות באתר זה, עד שתלמד את הכללים.
|
| abstract
| - בכל אמצעי-תקשורת (עיתון, תחנת-רדיו, אתר וכו') יש כללי-כתיבה מסויימים שקובעים מה הם המאמרים הראויים לפרסום: יש מקומות שמפרסמים רק מאמרים מדעיים, יש שמפרסמים רק מאמרים הומוריסטיים, יש שמפרסמים רק תחקירים עיתונאיים, יש שמפרסמים רק שירים, וכו'. זו אינה "דיקטטורה רעיונית" כי כל אדם רשאי לפתוח לעצמו אמצעי-תקשורת משלו (עיתון פרטי, אתר פרטי וכו') ולפרסם בו את דעותיו בלי הפרעה, בסגנון המתאים לו. אולם, הרוצה לפרסם באמצעי-תקשורת קיים, חייב לפני-כן ללמוד את כללי הכתיבה הנהוגים באותו מקום. באתר זה, הכללים הם מאד פשוטים: מותר להביע כל דעה בכל נושא תנ"כי; אסור ללעוג או לפגוע בכבודו של אדם אחר תוך-כדי הבעת הדעה. האתר נועד לדיונים רציניים בנושאים תנ"כיים, וביטויי לעג וזלזול אינם תורמים לדיונים אלה אלא רק מקלקלים אותם, ולכן אין להם מקום פה. כל הכותבים באתר (כן ירבו) עמדו בכללים אלה בקלות רבה, פרט לכותב אחד - המכנה עצמו ארנון - שבמשך חצי השנה האחרונה, מנצל כמעט כל הודעה לדברי לעג ועלבון כלפי הכותבים שהוא מגיב להם, או כלפי אנשים חיצוניים (כגון עניי בני-ברק וירושלים). ארנון, אני מציב בפניך שתי אפשרויות: 1. אם ברצונך ללמוד את כללי הכתיבה הנהוגים באתר זה ולהתאים את כתיבתך אליהם - אתה מוזמן לשלוח לי בדואל את ההודעות הבאות שאתה מעוניין לפרסם, ואני אשתדל להעיר לך על ביטויי הלעג והזלזול שיש בהן (תוך כשבוע), כדי שתוכל ללמוד ולתקן. 2. אם אינך רוצה או אינך מסוגל להתבטא מבלי ללעוג לאחרים - תצטרך למצוא לך אתר אחר להתבטא בו. אתה מתבקש לא לפרסם יותר הודעות באתר זה, עד שתלמד את הכללים.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)