| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - תגובה ל: דברים יח שנכתבה ב14:10:12 23.03.2005 כתוב בתורה (דברים יח 15): " נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן. כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל, לֵאמֹר 'לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל ה' אֱלֹהָי, וְאֶת-הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא-אֶרְאֶה עוֹד, וְלֹא אָמוּת'. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי 'הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ ; וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי - אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ' ". מכאן ניתן להסיק שיש כמה "תנאים הכרחיים" להכרה כנביא:
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - ביטויי לעג נמחקו. נא לשמור על תרבות הדיון.
- וכולן אין רואין מראה הנבואה אלא בחלום בחזיון הלילה, או ביום אחר שתיפול עליהן תרדמה : כמו שנאמר "במראה אליו אתוודע, בחלום אדבר בו" ... וכולן, כשמתנבאין, אבריהן מזדעזעין וכוח הגוף כושל, ועשתונותיהם מיטרפות ותישאר הדעת פנויה להבין מה שתראה: כמו שנאמר באברהם, ; וכמו שנאמר בדניאל, .
- חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו , ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד... שלם בגופו , כשייכנס לפרדס ויימשך באותן העניינות הגדולים הרחוקים, ותהיה לו דעת נכונה להבין ולהשיג, והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן, והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטילים, ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו, אלא דעתו תמיד פנויה למעלה , קשורה תחת הכיסא, להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות, ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ, ויודע מהן גודלו--מיד רוח הקודש שורה עליו
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - תגובה ל: דברים יח שנכתבה ב14:10:12 23.03.2005 כתוב בתורה (דברים יח 15): " נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן. כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל, לֵאמֹר 'לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל ה' אֱלֹהָי, וְאֶת-הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא-אֶרְאֶה עוֹד, וְלֹא אָמוּת'. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי 'הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ ; וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי - אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ' ". מכאן ניתן להסיק שיש כמה "תנאים הכרחיים" להכרה כנביא:
* הנביא צריך להיות בעל תכונות מסויימות: חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו , ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד... שלם בגופו , כשייכנס לפרדס ויימשך באותן העניינות הגדולים הרחוקים, ותהיה לו דעת נכונה להבין ולהשיג, והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן, והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטילים, ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו, אלא דעתו תמיד פנויה למעלה , קשורה תחת הכיסא, להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות, ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ, ויודע מהן גודלו--מיד רוח הקודש שורה עליו.
* הנבואה שלו צריכה להיות בצורה מסוימת: " וכולן אין רואין מראה הנבואה אלא בחלום בחזיון הלילה, או ביום אחר שתיפול עליהן תרדמה : כמו שנאמר "במראה אליו אתוודע, בחלום אדבר בו" (במדבר יב,ו)... וכולן, כשמתנבאין, אבריהן מזדעזעין וכוח הגוף כושל, ועשתונותיהם מיטרפות ותישאר הדעת פנויה להבין מה שתראה: כמו שנאמר באברהם, והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו (בראשית טו,יב); וכמו שנאמר בדניאל, והודי נהפך עליי למשחית, ולא עצרתי כוח (דניאל י,ח). "
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)