| rdfs:comment
| - לאחר כל פיגוע, ניתן לשמוע אנשים ברחוב (ולפעמים גם בתקשורת) שדורשים "להילחם נגדם בשיטות שלהם", "לעשות להם את מה שמצרים/ירדן/סוריה היו עושות", וטוענים ש"הם הורגים אזרחים חפים מפשע שלנו - אז גם אנחנו צריכים להרוג אזרחים חפים מפשע שלהם, כי זו השפה היחידה שהם מבינים", וכו'... כל הטענות האלו מראות על קנאה - קנאה ב"חיים הקלים" שיש לטרוריסטים, שהורגים בלי הבחנה, ולא צריכים להתאמץ להבחין בין לוחם לאזרח. אכן, החיים שלנו היו הרבה יותר קלים אם היינו נלחמים בדרך הזאת, אבל חכמי התנ"ך יצאו נגד הגישה הזאת בחמישה מקומות לפחות, ונתנו לפחות 4 סיבות מדוע לא צריך לקנא ברשעים:
|
| abstract
| - לאחר כל פיגוע, ניתן לשמוע אנשים ברחוב (ולפעמים גם בתקשורת) שדורשים "להילחם נגדם בשיטות שלהם", "לעשות להם את מה שמצרים/ירדן/סוריה היו עושות", וטוענים ש"הם הורגים אזרחים חפים מפשע שלנו - אז גם אנחנו צריכים להרוג אזרחים חפים מפשע שלהם, כי זו השפה היחידה שהם מבינים", וכו'... כל הטענות האלו מראות על קנאה - קנאה ב"חיים הקלים" שיש לטרוריסטים, שהורגים בלי הבחנה, ולא צריכים להתאמץ להבחין בין לוחם לאזרח. אכן, החיים שלנו היו הרבה יותר קלים אם היינו נלחמים בדרך הזאת, אבל חכמי התנ"ך יצאו נגד הגישה הזאת בחמישה מקומות לפחות, ונתנו לפחות 4 סיבות מדוע לא צריך לקנא ברשעים:
* משלי ג31: אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו. כי תועבת ה' נלוז, ואת ישרים סודו : אין לך מה לקנא באיש חמס ( =קלקול והשחתה ), כי הוא מרוחק מה'. גם אם הוא מצליח מבחינה חומרית - אין טעם לחייו כי הוא מפסיד את קרבת ה' ( סודו ), שהיא הדבר החשוב ביותר.
* משלי כג17: אל יקנא לבך בחטאים, כי אם ביראת ה' כל היום. כי אם יש אחרית, ותקוותך לא תיכרת : אל תקנא בחטאים, כי לך - ירא ה' - יש יותר תקוה לחיות גם באחרית הימים, ב'עולם הבא'. אתה משקיע לטווח ארוך (ע' ותקוותך לא תיכרת ).
* כד1: אל תקנא באנשי רעה, ואל תתאו להיות איתם. כי שוד יהגה ליבם, ועמל שפתיהם תדברנה : אל תקנא באנשי רעה, כי הם גורמים נזק אפילו לאנשים שנמצאים איתם; הם מדברים דברים שמטרתם לשדוד זה את זה ולהזיק זה לזה (ע' כי רגליהם לרע ירוצו, וימהרו לשפוך דם )
* כד19: אל תתחר במרעים, אל תקנא ברשעים. כי לא תהיה אחרית לרע, נר רשעים ידעך : אל תקנא במרעים, כי המרעים - גם אם הם מצליחים עכשיו - לא ישרדו לאורך זמן, והצלחתם תדעך לנצח; פסוקים דומים יש ב תהלים לז1-2: אל תתחר במרעים, אל תקנא בעשי עולה. כי כחציר מהרה ימלו, וכירק דשא יבולון. גם אם הדרך של הרשעים נראית קלה ומוצלחת יותר - זו לא בהכרח הדרך שה' דורש מאיתנו; אנחנו לא צריכים לקנא ברשעים, אלא לנהוג כפי שה' ציווה אותנו בתורה - בדיני השלום והמלחמה (דברים כ) . ע' גם: מתי מותר להתגרות ברשעים . כל הפסוקים האלה נאמרו, כפי שניתן לראות מתוכנם, על מצב שבו הרשעים באמת נוחלים הצלחות חומריות משמעותיות, ומצבם החומרי טוב יותר ממצבם של הצדיקים, ולכן החכם צריך לטרוח ולהסביר שההצלחה הזאת היא רק זמנית, או שאינה העיקר. אולם, הקנאה שאנשים מקנאים בטרוריסטים בימינו היא ירודה אף יותר מהקנאה שנזכרה בפסוקים; הטרוריסטים בימינו, גם מבחינה חומרית, נמצאים במצב רע וקשה יותר מהמדינות הנלחמות בהם; הם אולי נוחלים הצלחות מוראליות מדי פעם, מצליחים "לגרש" צבא של מדינה מסויימת משטח מסויים, "להכריח" מדינה מסויימת לשחרר אסירים, וכו'... אבל הם משלמים על כך מחיר מאד כבד - הם חיים בבונקרים, בפחד מתמיד מפני חיסול; כל חייהם נאלצים לברוח ממקום למקום; בתיהם נהרסים שוב ושוב; גם המדינות שנותנות להם חסות סובלות מעוני ומחסור תמידיים, שאנחנו - החיים במדינה נאורה - לא מסוגלים בכלל להעלות על דעתנו. במצב זה, קשה לי להבין איך ישנם אנשים שעדיין מקנאים בהם וחושבים שהם "מנצחים" (ע' למשל באתר מנהיגות יהודית ). ראוי להזכיר כאן את המשל של בעלי המוסר, על הכלב הטיפש שמקבל מכות ונושך את המקל; הוא בוודאי אומר לעצמו "אם אני אנשוך את המקל יותר חזק, אשבור אותו, ארסק אותו, אשרוף אותו וכו', אני אפסיק לקבל מכות"; ולא שם לב לכך שיש יד שמחזיקה את המקל, ואם המקל יישבר - יהיה מקל חדש...
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)