(בראשית יב15) וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה : (בראשית ו2) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ : לא השתנה דבר. המבול היה לכאורה לשווא. (יב16) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים : אבל יש הבדל מסוים, פרעה ראה צורך לפצות, פירוש הדבר, מובן לו שיש בזה עוול, אלא שהוא חושב שעל ידי פיצוי הוא מתקן אותו.
*
(בראשית יב15) וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה : (בראשית ו2) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ : לא השתנה דבר. המבול היה לכאורה לשווא. (יב16) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים : אבל יש הבדל מסוים, פרעה ראה צורך לפצות, פירוש הדבר, מובן לו שיש בזה עוול, אלא שהוא חושב שעל ידי פיצוי הוא מתקן אותו. (יב19) לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ : פרעה לא נדרש לבקש מאברהם שיתפלל עבורו כמו שיידרש אבימלך, ולא הציע לו את ארצו כמו שיציע אבימלך. זה כוחו ויתרונו של המשלם לאלתר "ולאברהם היטיב בעבורה" - מותר לו לא להרגיש מחוייב.
*