abstract
| - [שופטים ז5-7] מבחן הקבלה לצבא, שערך גדעון לפני המלחמה עם מדיין, מתואר ב3 גרסאות:
* ז5: כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות
* ז6: ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם 300 איש, וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים
* ז7: ויאמר ה' אל גדעון: 'ב300 האיש המלקקים אושיע אתכם... פסוק ז5 לא ברור מבחינה תחבירית, ולכן נחזור אליו בסוף ע"פ פסוקים ז6 וז7 נראה שנבחרו החיילים המלקקים, שהם המלקקים בידם אל פיהם, ולא נבחרו החיילים אשר כרעו על ברכיהם לשתות מים. אבל זה לא ברור מבחינה עניינית, כי לכאורה גם אדם שכורע על ברכיו מלקק את המים (בלשונו, כמו כלב)! אי אפשר לפרש שההבחנה היא בין המלקקים בלשונם לבין המלקקים בידם, כי בפסוק ז7 נזכר שכל המלקקים נבחרו להושיע את ישראל! נראה לי שיש הבדל בין הפועל "לקק" בבניין קל לבין הפועל "ליקק" בבניין פיעל:
* "לקק" בבניין קל משמעו - "שאב מים בעזרת הפה או הלשון". כדי ללקוק מים בעזרת הלשון צריך לקרב את הראש למים, ולשם כך צריך לכרוע ברך (או להיות כלב). (הפועל נמצא עוד במקום אחד בלבד - בתיאור מותו של אחאב, מל"א כ-כב. שם נאמר שהכלבים לקקו את דמו).
* "ליקק" בבניין פיעל משמעו - עזר לעצמו ללקוק, כלומר - הביא מים (בידיו) אל פיו כדי שיוכל ללקוק אותם בעזרת הפה (הפועל לא נמצא עוד בתנ"ך). גדעון בחר את המלקקים ולא את הלוקקים; כלומר: הוא בחר את האנשים שהביאו מים אל פיהם בעזרת הידיים, ולא את האנשים ששאבו מים ישירות בעזרת הלשון. פסוק ז5 מתאר את האנשים שלא צריך לבחור, והם - כל האנשים שילוקו בלשונם מן המים, ו/או יכרעו על ברכיהם לשתות. עכשיו ננסה להסביר את הסיבה למבחן הזה - למה נבחרו דווקא המלקקים ולא הלוקקים? אפשר לחשוב על כמה סיבות: 1.
* [ע"פ יעל] מי שמלקק בידו, יכול לבדוק את המים לפני שהוא שותה אותם, כדי לראות שאין בהם חרקים. זה מראה שהוא מקפיד על איסורי אכילה. 2.
* מי שמלקק בידו מראה על התחשבות בחבריו - הוא תופס פחות מקום ליד המים, וגם לא מכניס רוק וחיידקים למים (יש לזכור שגדעון הוריד 10000 איש למעיין אחד, ובוודאי היה שם מאד צפוף). 3.
* מי שמלקק בידו מראה על הסתפקות במועט - הוא לא מתנפל על המים בתאוותנות ושואב בלי הגבלה (בצורה חייתית, כמו כלב) אלא לוקח מעט מים בידיו. הצבא של גדעון היה צריך לרדוף אחרי המדיינים מרחק גדול, והאוכלוסיה המקומית לא סיפקה להם לחם ומים (ע' שופטים ח4-9), ולכן היה חשוב שלכל הלוחמים תהיה סיבולת גבוהה. 4.
* מי שמלקק בידו מראה שהוא לא רוצה לכרוע ברך לפני המים ולקרב אליהם את פיו, כלומר הוא לא מורגל לעבוד עבודה זרה , לכרוע ברך לבעל ולנשוק לו (ע' מל"א יט18: "והשארתי בישראל 7000, כל הברכיים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו"). 5.
* אין הבדל עקרוני בין מי שמלקק בידו לבין מי שלוקק בלשונו; פשוט היו פחות אנשים שליקקו בידיהם, וה' רצה להושיע את ישראל עם הקבוצה הקטנה יותר (כדי שהנס יהיה גדול יותר), ולכן בחר את קבוצת המלקקים. ואכן, בפסוק 5 לא נאמר בפירוש איזו קבוצה תיבחר.
|