| rdfs:comment
| - תגובה ל: פירושים בנושא צדק לדמויות פרטיות שנכתבה ב14:56:18 31.03.2005 שאול ודוד חטאו, ושניהם הודו בחטאם, אך תגובת הנביא לכל אחד מהחטאים היתה שונה:
* שאול (שמ"א טו 24-31): ויאמר שׁאול אל-שׁמואל ' חטאתי כי-עברתי את-פי-ה' ואת-דבריך, כי יראתי את-העם ואשׁמע בקולם . ועתה שׂא נא את-חטאתי ושׁוב עמי ואשׁתחוה לה. ויאמר שׁמואל אל-שׁאול ' לא אשׁוב עמך, כי מאסתה את-דבר ה' וימאסך ה' מהיות מלך על-ישׂראל '... ויאמר ' חטאתי , עתה כבדני נא נגד זקני-עמי ונגד ישׂראל, ושׁוב עמי והשׁתחויתי לה' אלהיך'. וישׁב שׁמואל אחרי שׁאול וישׁתחו שׁאול לה'.
* ודוד (שמ"ב יב 13-14): ויאמר דוד אל-נתן ' חטאתי לה' ' ויאמר נתן אל-דוד ' גם-ה' העביר חטאתך לא תמות . אפס כי-נאץ נאצת את-איבי ה' בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות'.
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - שאול אומר: עשיתי את אשר נצטוויתי, הקימתי את דבר ה'. שמואל מוכיח אותו על דבר אגג וביזת הצאן והבקר. שאול מתנצל: "מעמלקי הביאום, אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבוח לה' אלוהיך" . שמואל אומר לו: "שמע מזבח טוב" . ושאול עונה - "אשר שמעתי בקול ה' ואלך בדרך אשר שלחני ה' ואת עמלק החרמתי, ויקח העם מהשלל" . ולבסוף, כשהוא מודה: "חטאתי" , הריהו מוסיף לשם הצטדקות: "כי יראתי את העם". לעומת זאת, בשמואל ב פרק יב, כאשר נתן הנביא בא ואומר לדוד - "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעיניו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה" , עונה דוד בקיצור נמרץ: "ויאמר דוד אל נתן: חטאתי לה'" . אין ויכוח ואין התנצלויות. כידוע, אחת הסגולות המובהקות של התשובה היא - מודה ועוזב
|
| abstract
| - תגובה ל: פירושים בנושא צדק לדמויות פרטיות שנכתבה ב14:56:18 31.03.2005 שאול ודוד חטאו, ושניהם הודו בחטאם, אך תגובת הנביא לכל אחד מהחטאים היתה שונה:
* שאול (שמ"א טו 24-31): ויאמר שׁאול אל-שׁמואל ' חטאתי כי-עברתי את-פי-ה' ואת-דבריך, כי יראתי את-העם ואשׁמע בקולם . ועתה שׂא נא את-חטאתי ושׁוב עמי ואשׁתחוה לה. ויאמר שׁמואל אל-שׁאול ' לא אשׁוב עמך, כי מאסתה את-דבר ה' וימאסך ה' מהיות מלך על-ישׂראל '... ויאמר ' חטאתי , עתה כבדני נא נגד זקני-עמי ונגד ישׂראל, ושׁוב עמי והשׁתחויתי לה' אלהיך'. וישׁב שׁמואל אחרי שׁאול וישׁתחו שׁאול לה'.
* ודוד (שמ"ב יב 13-14): ויאמר דוד אל-נתן ' חטאתי לה' ' ויאמר נתן אל-דוד ' גם-ה' העביר חטאתך לא תמות . אפס כי-נאץ נאצת את-איבי ה' בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות'. שמואל לא קיבל את תשובתו של שאול, ואמר לו שהוא לא יהיה יותר מלך; אך נתן כן קיבל את תשובתו של דוד, ואמר לו שה' העביר את חטאתו, ודוד גם לא איבד את המלוכה. מדוע? הנה כמה סיבות אפשריות: 1. כפי שכתב פרופ' יהודה אליצור : שאול אומר: עשיתי את אשר נצטוויתי, הקימתי את דבר ה'. שמואל מוכיח אותו על דבר אגג וביזת הצאן והבקר. שאול מתנצל: "מעמלקי הביאום, אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבוח לה' אלוהיך" (שם, פס' טו). שמואל אומר לו: "שמע מזבח טוב" (שם, כב). ושאול עונה - "אשר שמעתי בקול ה' ואלך בדרך אשר שלחני ה' ואת עמלק החרמתי, ויקח העם מהשלל" (שם, כ). ולבסוף, כשהוא מודה: "חטאתי" (שם, כד), הריהו מוסיף לשם הצטדקות: "כי יראתי את העם". לעומת זאת, בשמואל ב פרק יב, כאשר נתן הנביא בא ואומר לדוד - "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעיניו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה" (שם, ט), עונה דוד בקיצור נמרץ: "ויאמר דוד אל נתן: חטאתי לה'" (שם, יג). אין ויכוח ואין התנצלויות. כידוע, אחת הסגולות המובהקות של התשובה היא - מודה ועוזב. 2. הסיבה לחטאו של שאול היתה כי יראתי את העם ואשמע בקולם, כלומר הוא ייחס יותר מדי חשיבות ל"דעת הקהל"; במקום לתקן חטא זה, הוא הוסיף וביקש משמואל כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל , ושוב עמי והשתחויתי לה' אלהיך, כלומר גם כשהוא משתחוה לה', מטרתו העיקרית היא שהעם יכבד אותו. שאול לא תיקן כלום - הוא עדיין שם במרכז את רצון העם ולא את רצון ה'. 3. כפי שהסברנו כאן , החטא העיקרי הוא הגאווה - מי שחוטא צריך להיות עניו ושפל בעיני עצמו, לפחות עד שה' מוחל לו. שאול, גם לאחר שהתוודה על חטאו, המשיך להקפיד על כבודו וביקש משמואל שיכבד אותו; דוד, לעומתו, קיבל על עצמו ייסורים (ע' תהלים נא) ומחל לגמרי על כבודו, ואפילו כאשר אויבו (שמעי בן גרא) קילל אותו - הוא הצדיק את הדין ואמר הניחו לו כי יקלל כי ה' אמר לו קלל את דוד.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)