| abstract
| - תגובה ל: ארכ1 שנכתבה ב12:30:21 10.06.2005 בכמה מקומות בתנ"ך נזכר הביטוי " אורך ימים" . מקובל לפרש שמשמעו " חיים ארוכים" , אך אם כך היה ראוי לומר " אורך חיים " או " ריבוי ימים " . לכן נראה לי, שיש לפרש את הביטוי כמשמעו - " ימים ארוכים" , ימים שבהם האדם מספיק לעשות הרבה דברים שהוא רוצה , כך שכל יום ויום בחייו הוא ארוך ומלא תוכן . נבדוק פירוש זה בכמה פסוקים :
* ::שמות כ ::11 , " כבד את אביך ואת אמך , למען יארכון ימיך על האדמה אשר ה ' אלהיך נתן לך ", וכן גם ::דברים ה ::15 האדם עלול לחשוב , שאם יכבד את הוריו לא יישאר לו זמן לעצמו על - כן מבטיח לו ה ', שהוא ייתן לו אנרגיה כך שיספיק יותר בכל יום ויום , וכך כל יום בחייו יהיה עבורו ארוך יותר (פירוש אחר: ההבטחה נאמרה לכלל ישראל, שיזכה להאריך ימים בארץ ישראל )
* ::תהילים כג ::6 " אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי , ושבתי בבית ה' לארך ימים " - המשורר רוצה לשבת בבית ה ' זמן רב , והוא מבקש , שכל יום ויום שהוא יושב בבית ה ' יהיה יום ארוך - שלא ייגמר לעולם ...
* ::משלי ג ::2-16 " בני תורתי אל תשׁכח ומצותי יצר לבך . כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך ... אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה ... ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד ": השכר על קיום התורה והחכמה הוא אורך ימים ושנות חיים ושלום - כשחיים בשלום, אין צורך לבזבז זמן על צרות, וכך כל יום ויום הוא ארוך יותר (ראו אורך ימים בימינה ).
* ::משלי כח ::16 , " נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים ": מי שרודף אחרי הבצע , צריך להשקיע זמן רב בעבודה או בעסקים כדי שיוכל להרוויח עוד כסף , וכך אין לו זמן לעשות דברים שהוא באמת אוהב ; אך מי ששונא בצע ומסתפק במועט - צריך לעבוד פחות , ויש לו יותר זמן בכל יום ויום , ולכן הוא יאריך ימים .
* ::איוב יב ::12 " בישישים חכמה , וארך ימים תבונה " - החכמה נובעת משמיעה ומקליטה מבחוץ , ולכן בישישים - שחיו שנים רבות והספיקו לשמוע הרבה - יש חכמה אך התבונה נובעת מכישרון פנימי להסיק מסקנות , ולכן ב - ארך ימים - אדם שימיו ארוכים והוא מספיק לעשות הרבה ולפתח את כשרונותיו השכליים - יש תבונה ( פירוט ).
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)