| rdfs:comment
| - תגובה ל: לקח שנכתבה ב21:50:22 05.02.2005 כמה מקומות בתורה מציינים את הקשר בין איש לאשה בביטוי איש לקח אשה (למשל (בראשית ד19): ויקח לו למך שתי נשים, ו2 : ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו - הכוונה שהם נשאו נשים, לא דווקא לקחו בחזקה ; , יא29 : ויקח אברם ונחור להם נשים, כד4 : כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק, כד67 : ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, כה1 : ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, כו34 : ויקח אשה את יהודית..., כז46 : אם לקח יעקב אשה מבנות חת..., כח6 : לא תקח אשה מבנות כנען, כח9 : ויקח את מחלת בת ישמעאל, לח6 : ויקח יהודה אשה לער בכורו, (שמות ו20): ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה, ו23 : ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה, ו25 : ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה, (ויקרא כ14): ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו
|
| abstract
| - תגובה ל: לקח שנכתבה ב21:50:22 05.02.2005 כמה מקומות בתורה מציינים את הקשר בין איש לאשה בביטוי איש לקח אשה (למשל (בראשית ד19): ויקח לו למך שתי נשים, ו2 : ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו - הכוונה שהם נשאו נשים, לא דווקא לקחו בחזקה ; , יא29 : ויקח אברם ונחור להם נשים, כד4 : כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק, כד67 : ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, כה1 : ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, כו34 : ויקח אשה את יהודית..., כז46 : אם לקח יעקב אשה מבנות חת..., כח6 : לא תקח אשה מבנות כנען, כח9 : ויקח את מחלת בת ישמעאל, לח6 : ויקח יהודה אשה לער בכורו, (שמות ו20): ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה, ו23 : ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה, ו25 : ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה, (ויקרא כ14): ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם, כא7 : אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו, כא14 : אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה, (במדבר יב1): כי אשה כשית לקח, (דברים כב13): כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה, כד1-4 : כי יקח איש אשה..., כד5 : כי יקח איש אשה חדשה..., כה5 : יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה, (שופטים ג6): ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם, יד3 : ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, יט1 : ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה, שמ"א כה39 : וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה, כה43 : ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים, שמ"ב ה13 , דה"א יד3 : ויקח דוד עוד [פלגשים] ונשים מירושלם, יב9 : אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה, מל"א ד15 : אחימעץ בנפתלי גם הוא לקח את בשמת בת שלמה לאשה, טז31 : ויקח אשה את איזבל, (יחזקאל מד22): ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו, דה"א ז15 : ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים, דה"ב יא18 : ויקח לו רחבעם אשה, (רות ד13): ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה, (עזרא ב61): אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה, (אסתר ב8): ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים, ב15 : אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת). בדברי חז"ל נמצאים שני פירושים לביטוי זה: פירוש אחד נמצא בתלמוד ( קידושין ב-ד ) , והפירוש השני נרמז בדברי רמב"ם ( ספר המצוות, עשה רי"ג ) . ע"פ אחת הדעות בתלמוד, לקח = קנה בכסף , כלומר יצר קשר פורמלי עם האשה ("אירוסין"), כמו שבלשון ימינו הקונה נקרא "לקוח". בפירוש זה יש כמה בעיות:
* בלשון התורה לא מצאתי פסוק שבו הפועל "לקח" משמעו "קנה". הפסוק שמובא בתלמוד ( בראשית כג13 ) נתתי כסף השדה, קח ממני, אינו מתאים, כי בפסוק זה הלוקח הוא המוכר ולא הקונה (כפי שהעירו כבר בעלי התוספות שם) .
* הפסוק ( דברים כ7 ) מי האיש אשר אירש אישה ולא לקחה ..., מוכיח שהלקיחה אינה האירוסין, אלא היא השלב הבא אחרי האירוסין.
* כתוב ( דברים כה5 ) יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה, למרות שעל-פי ההלכה היבם אינו צריך לארס את יבמתו; מכאן שהפועל "לקח" אין משמעו אירוסין. לכן נראה לי שהפירוש הוא: לקח = הביא אל ביתו למטרת מגורים משותפים . זהו השלב הבא אחרי האירוסין - מימוש הקשר בפועל. ע"פ רמב"ם, לפני מתן תורה לא הקפידו על אירוסין, והקשר התחיל עם תחילת המגורים המשותפים; לכן בפסוקים שלפני מתן תורה לא נזכר הפועל "אירש" אלא רק הפועל "לקח". ע"ע אירוסין ונישואין לפני מתן תורה . בכמה מקומות נזכר, במקום הפועל "לקח", הפועל הדומה נשא (למשל (שופטים כא23): וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו, דה"ב יג21 : ויתחזק אביהו וישא לו נשים ארבע עשרה, דה"ב כד3 : וישא לו יהוידע נשים שתים, (רות א4): וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים, (עזרא י44): כל אלה נשאו נשים נכריות), וזה הפועל המקובל גם בימינו לשלב שאחרי האירוסין - "נישואין".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)