בפנייתו אל משה, נותן יתרו תוקף מחוזק למראה עיניו. העם לא רק עומד על משה, אלא ניצב עליו. ה"א-הידיעה שקדמה ל"בֹּקר" ול"ערב" בתיאור המראה האובייקטיבי ביום שממחרת, נעלמה מהתיאור הסובייקטיבי בעיני יתרו, ללמדנו שהבין שאין זו התרחשות חד-פעמית אלא דבר קבוע.
בפנייתו אל משה, נותן יתרו תוקף מחוזק למראה עיניו. העם לא רק עומד על משה, אלא ניצב עליו. ה"א-הידיעה שקדמה ל"בֹּקר" ול"ערב" בתיאור המראה האובייקטיבי ביום שממחרת, נעלמה מהתיאור הסובייקטיבי בעיני יתרו, ללמדנו שהבין שאין זו התרחשות חד-פעמית אלא דבר קבוע.