| abstract
| - בראשית כ7: וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ : מובטח לאבימלך שאם יחזיר את שרה יחיה, אבל בתנאי שיבקש את אברהם שיתפלל בעדו. גורלו כבר הוכרע בטרם תפילת אברהם. איוב מב8: וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּלְכוּ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב : גם לחברי איוב מובטחת חנינה בתנאי שיבקשו איוב להתפלל, גם גורלם הוכרע בטרם התפילה ולא בעקבותיה. בראשית כ14-17: וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ... וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹקִים וַיִּרְפָּא אֱלֹקִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ : איוב מב 9: וַיֵּלְכוּ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם ה' וַיִּשָּׂא ה' אֶת פְּנֵי אִיּוֹב : כאמור, ה' הבטיח לחון בטרם התפילה והבקשה עליה. פרוש הדבר הוא, שה' חנן לפי שיקוליו ולא בהשפעת התפילה. אם כן, מה צורך בה? - היא אמצעי חינוכי, להחדיר לתודעת האדם הבנה במי הוא תלוי, למי הוא חייב ובזכות מי הוא חי. והדבר כתוב בפירוש: דה"ב ו29-30: כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְכָל הָאָדָם וּלְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאֹבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה: וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת לְבַב בְּנֵי הָאָדָם : התפללו אשר התפללו, יבקשו אשר יבקשו, אך יקבלו לפי דין, לפי המגיע. אז למה להתפלל? דה"ב ו31: לְמַעַן יִירָאוּךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ : לשם החדרה של תודעת היראה. דה”ב ו32-33: וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָאוּ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה: וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם מִמְּכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ וּלְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי : ולכאורה ההמשך סותר. הגוי מקבל לפי בקשתו, שזה לאו דווקא לפי זכויותיו. זו לא "הפליה מתקנת". "וגם אל הנכרי" אל מי עוד? היהודי אשר דובר בו קודם (ראו גם ). קיבלנו: "אל יהודי וגם אל נכרי תשמע" אבל לא סתם נכרי, אלא "ובא... למען שמך". כאילו אמר: "יהודי שיתפלל על צרכיו תן לו לפי המגיע לו, אך אפילו נכרי שיבוא למען שמך תן לו לפי בקשתו" ו"למען שמך" זה לא צרכיו. כמו בראשית כ4: וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג: כאילו אמר "רשע מובן, וגם צדיק תהרוג?" או בראשית יג5: וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים: "וגם ללוט" למי עוד? לאברהם אשר דובר בו קודם.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)