| abstract
| - [פרק זה מבוסס על מחקריהם וממצאיהם של:
* עמוס עזריה ממושב בית גמליאל
* לאה פ מרחובות ואורית טורם מבני-ברק
* אלי ממן מנצרת עילית אבל הוא אמור להיות נכון לכל התנ"ך ולא רק לחומר. ניתן למצוא עוד מידע בהקדמות של פירושֵי "דעת מקרא" לספרֵי הנביאים.] לכל נביא יש סגנון, והוא מתבטא בין השאר במילים ובביטויים אופייניים, כפי שנראה בסעיפים הבאים. === כינויים של הקב"ה===
* הכינוי "ה' א-להי צבאו-ת א-להי ישראל" מופיע רק בירמיהו (3פ בירמיהו).
* הכינוי "ה' צבאו-ת א-להי ישראל" אופייני לירמיהו (35פ בירמיהו ז-נא, 2פ בישעיהו כא-לז (1) ] , 2פ בתפילת דוד (2) ] , 1פ בצפניה)
* הכינוי "ה' א-להים צבאו-ת" (או "ה' א-להים צבאו-ת א-להי ישראל") מופיע רק בתהילים (4פ בתהלים).
* הכינוי "ה' א-להי צבאו-ת" אופייני לעמוס (6פ בעמוס ג-ו, 1פ בשמ"ב ה, 2פ במל"א יט, 2פ בירמיהו ה-טו, 1פ בתהלים פט)
* והכינוי "ה' א-להי הצבאו-ת" גם-כן אופייני לעמוס (2פ בעמוס ג-ו, 1פ בהושע יב)
* הכינוי "האדון ה' צבאו-ת" מופיע רק בישעיהו (5פ בישעיהו א-יט) (3) ]
* וגם הכינוי הדומה "ד' ה' צבאו-ת" אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו ג-כח, 5פ בירמיהו, 1פ בתהלים סט)
* הכינוי "ה' צבאות" מופיע בתנ"ך בפעם הראשונה בספר שמ"א א, בסיפור על אלקנה וחנה: " ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחוות ולזבוח לה' צבאות בשילה ".
* הכינוי "ה' א-להים" אופייני לבראשית, דבה"י ותהלים (20פ בבראשית ב-ג, 8פ בדבה"י, 6פ בתהלים נט-פד, 1פ בשמות ט, 2פ בתפילת דוד בשמ"ב ז, 1פ בתפילת חזקיהו במל"ב יט, 1פ בירמיהו י, 1פ ביונה ד)
* הכינוי "ה' הא-להים" מופיע רק בקטעים סיפוריים (1פ ביהושע כב, 1פ בשמ"א ו, 2פ במל"א יח, 1פ בנחמיה ח, 3פ בדבה"י)
* הכינוי "ה' א-להיך" מופיע הרבה בכל התנ"ך, אבל הוא נפוץ במיוחד בספר דברים (בערך 200פ בדברים א-לא, 1פ בבראשית כז, 8פ בשמות טו-לד, 4פ ביהושע א-ט, 1פ בשופטים ו, 7פ בשמ"א יב-כה, 6פ בשמ"ב יד-כד, 7פ במל"א א-יח, 1פ במל"ב יט, 7פ בישעיהו ז-נה, 4פ בירמיהו מ-מב, 3פ בהושע יב-יד, 1פ בעמוס ט, 5פ בדבה"י, 1פ בתהלים פא).
* הכינוי "קדוש ישראל" אופייני לישעיהו (4) ] (1פ בדברי ישעיהו במל"ב יט, 25פ בספר ישעיהו, 2פ בירמיהו נ-נא, 3פ בתהלים עא-עח-פט)
* הכינוי "אביר יעקב\ישראל" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו א-מט-ס, 1פ בברכת יעקב ליוסף בבראשית מט, 2פ בתהלים קלב)
* הכינויים שמתחילים ב"בורא..." (וגם "בוראנו" וכו') אופייניים לישעיהו (9פ בישעיהו מ-סה, 1פ בעמוס ד, 1פ בקוהלת יב)
* וגם הכינויים שמתחילים ב"גואל..." (גם "גואלך" וכו') אופייניים לישעיהו (13פ בישעיהו מא-סג, 1פ בירמיהו נ, 3פ בתהלים יט-עח-קג, 1פ באיוב יט)
* הכינוי "א-להי הרוחות לכל בשר" מופיע רק בדברי משה (ואהרן) בספר במדבר (2פ בבמדבר טז-כז)
* הכינוי "ה' צבאו-ת יושב הכרובים" נזכר בשני ארועים שבהם העבירו את ארון ברית ה' ממקום למקום: במלחמת אבן-העזר הראשונה (שמ"א ד), וכשדוד העלה את ארון ברית ה' מקרית-יערים אל ירושלים (שמ"ב ו) (5) ] .
* הכינוי "ה' א-להי ישראל יושב הכרובים" נזכר בתפילת חזקיהו (מל"ב יט, ישעיהו לז), ואני לא מבין למה.
* הכינוי "יושב הכרובים" נזכר עוד פעם 1 בספר תהלים (תהלים פ)
* הכינויים "א-להי אבי", "א-להי אביך" וכו' אופייניים לסיפורי יעקב ומשה (12פ מבראשית לא עד שמות יח, 2פ בדבה"י).
* הכינוי "א-להי יעקב" אופייני לתהלים (9פ בתהלים כ-צד, 3פ בשמות ג-ד, 1פ בשמ"ב כג, 1פ בישעיהו ב=מיכה ד)
* הכינוי "עליון" אופייני לתהלים (22פ בתהלים ז-קז, 2פ באיכה ג, 4פ בדברי מלכיצדק ואברם בבראשית יד, 1פ בדברי בלעם בבמדבר כד, 1פ בשירת האזינו בדברים לב, 1פ בשירת דוד בשמ"ב כב, 1פ בישעיהו יד) === פתיחות===
* הפתיחה "(כה) אמר ה' צבאו-ת א-להי ישראל" מופיעה רק בירמיהו (35פ בירמיהו ז-נא).
* הפתיחה "כה אמר ה' צבאו-ת", אופיינית לירמיהו, חגי וזכריה (20פ בירמיהו ו-נא, 5פ בחגי, 19פ בזכריה א-ח, 1פ בדברי שמואל בשמ"א טו, 1פ בדברי נתן בשמ"ב ז, 1פ במלאכי א).
* הפתיחה "הראני ה'" מופיע רק בדברי אלישע וירמיהו (2פ בדברי אלישע במל"ב ח, 2פ בירמיהו כד-לח)
* הפתיחה "הראני ד' ה'" או "הראני ד'" מופיעה רק בעמוס (4פ בעמוס)
* הפתיחה "שמעו (את) הדבר הזה" מופיעה רק בעמוס (3פ בעמוס)
* הפתיחות "כה אמר ד' ה'" או "לכן כה אמר ד' ה'" או "כי כה אמר ד' ה'" אופייניות ליחזקאל (115פ ביחזקאל, 8פ בישעיהו ז-סה, 1פ בירמיהו ז, 2פ בעמוס ג-ה, 1פ בעובדיה)
* הפתיחה "לכן כה אמר ה'" אופיינית לירמיהו (27פ בירמיהו ה-נא, 3פ במל"ב א-יט-כא, 1פ בישעיהו כט, 2פ בעמוס ה-ז, 1פ במיכה ב, 1פ בזכריה א)
* גם הפתיחה "כי כה אמר ה'" אופיינית לירמיהו (30פ בירמיהו ד-נא, 8פ בישעיהו ח-סו, 1פ ביהושע ז 2פ במל"א יא-יז, 2פ במל"ב ג-ד, 1פ בעמוס ה, 1פ בחגי ב, 2פ בזכריה ב-ח)
* הפתיחות "כה אמר ה' אלי" או "כה אמר אלי ד'" מופיעות רק בישעיהו ובירמיהו (4פ בישעיהו ח-יח-כא-לא, 3פ בירמיהו יג-יז-כז)
* הפתיחה "היה דבר ה' אלי לאמור" אופיינית ליחזקאל (7פ ביחזקאל כו-לב, 1פ בירמיהו לב)
* הפתיחה "ויהי דבר ה' אלי לאמור" אופיינית ליחזקאל (39פ ביחזקאל ג-לח, 7פ בירמיהו א-כד, 2פ בזכריה ד-ו)
* הפתיחה "שמעו דבר ה'", כשהיא מופיעה בסוף פסוק והנבואה מתחילה בפסוק הבא, אופיינית ליחזקאל (6) ] (4פ ביחזקאל, 1פ בירמיהו כא)
* הפתיחה "שמעו דבר ה'", כשהיא מופיעה בתחילת פסוק או באמצע פסוק, אופיינית לירמיהו (9פ בירמיהו, 1פ בדברי אלישע במל"ב ז, 3פ בישעיהו א-כח-סו, 1פ בהושע ד, 1פ בדברי מיכיהו בדה"ב יח (7) ] )
* הפתיחה "בן אדם" מופיעה רק ביחזקאל (104פ ביחזקאל).
* הפתיחה "שים פניך" מופיעה רק ביחזקאל (9פ ביחזקאל)
* הפתיחה "הנה ימים באים" אופיינית לירמיהו (15פ בירמיהו, 3פ בעמוס ד-ח-ט, 1פ בשמ"א ב, 1פ במל"ב כ) === סיומים===
* הסיום "נאום ה' א-להי צבאו-ת" (או "נאום ה' א-להי הצבאו-ת", או "נאום ד' ה' א-להי הצבאו-ת") מופיעים רק בעמוס (3פ בעמוס)
* הסיום "אמר ה' צבאו-ת" אופייני למלאכי (20פ במלאכי, 1פ בישעיה מה, 2פ בחגי ב, 2פ בזכריה ד-ז)
* הסיום "נאום ה' צבאו-ת" אופייני לזכריה (9פ בזכריה, 5פ בחגי, 2פ בנחום, 4פ בירמיהו ח-כה-ל-מט, 4פ בישעיהו יד-יז-כב)
* הסיום "נאום ד' ה'" אופייני ליחזקאל (82פ ביחזקאל ה-מח, 5פ בעמוס, 1פ בישעיהו נו, 1פ בירמיהו ב)
* הביטוי "אני ה' דיברתי" אופייני ליחזקאל (14פ ביחזקאל ה-לז, 1פ בבמדבר יד)
* הביטוי "כדבר ה' אשר דיבר" מופיע רק בספר מלכים (10פ: מל"א יג יד טו טז טז יז כב, מל"ב א י כד)
* גם הביטוי "כדבר ה'" (בלי "אשר דיבר") אופייני לספר מלכים (7פ במלכים, 2פ ביהושע ח, 2פ בירמיהו יג-לב, 1פ ביונה ג, 4פ בדבה"י).
* הביטוי "כאשר דיבר ה'" מופיע רק בקטעים סיפוריים (8פ בדברים א-לא, 6פ בשמות ז-ט, 1פ בבראשית כד, 3פ בבמדבר ה-יז-כז, 3פ ביהושע ד-יד-כג, 1פ בשופטים ב, 2פ במל"א ה-ח, 1פ במל"ב כד, 1פ בירמיהו כז, 2פ בדה"ב ו-כג)
* הביטוי "כדבר ה' אשר דיבר" מופיע רק בספר מלכים (10פ: מל"א יג יד טו טז טז יז כב, מל"ב א י כד)
* גם הביטוי "כדבר ה'" (בלי "אשר דיבר") אופייני לספר מלכים (7פ במלכים, 2פ ביהושע ח, 2פ בירמיהו יג-לב, 1פ ביונה ג, 4פ בדבה"י).
* הביטוי "כאשר דיבר ה'" מופיע רק בקטעים סיפוריים (8פ בדברים א-לא, 6פ בשמות ז-ט, 1פ בבראשית כד, 3פ בבמדבר ה-יז-כז, 3פ ביהושע ד-יד-כג, 1פ בשופטים ב, 2פ במל"א ה-ח, 1פ במל"ב כד, 1פ בירמיהו כז, 2פ בדה"ב ו-כג) === ידיעת ה'===
* באופן כללי, ביטויים שקשורים לידיעת ה' אופייניים לספר שמות וליחזקאל (66פ ביחזקאל ה-לט, 7פ בשמות , 1פ במל"א כ, 3פ בישעיהו מט-ס)
* הביטוי "וידעו מצרים כי אני ה'" מופיע רק בספר שמות (3פ בשמות) (8) ]
* גם הביטוי "וידעתם כי אני ה' א-להיכם" אופייני לספר שמות (9) ] (2פ בשמות ו-טז, 1פ ביואל ד).
* הביטוי "וידעתם\ן כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (24פ ביחזקאל, 1פ בשמות י, 1פ במל"א כ).
* גם הביטוי "וידעו כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (28פ ביחזקאל, 1פ בשמות כט)
* גם הביטוי "וידעת כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (5פ ביחזקאל טז-כב-כה-לה, 2פ בישעיהו מט-ס, 1פ במל"א כ)
* הביטוי "וידעו הגויים [...] כי אני ה'" מופיע רק ביחזקאל (4פ ביחזקאל לו-לז-לט).
* וגם כל שאר הנוסחאות של הביטויים שקשורים לידיעת ה' מופיעות רק ביחזקאל. === שבועות===
* השבועה "חי ה'... אשר עמדתי לפניו" מופיעה רק בדברי אליהו ואלישע:
* "חי ה' א-להי ישראל אשר עמדתי לפניו" – בדברי אליהו לאחאב -- מל"א יז
* "חי ה' צבאו-ת אשר עמדתי לפניו" – בדברי אליהו לעובדיה אשר על הבית – מל"א יח
* "חי ה' צבאו-ת אשר עמדתי לפניו" – בדברי אלישע ליהורם מלך ישראל – מל"ב ג
* "חי ה' אשר עמדתי לפניו" – בדברי אלישע לנעמן שר-צבא ארם -- מל"ב ה
* חוץ מזה, השבועה "חי ה' א-להי ישראל" מופיעה בתנ"ך רק עוד פעם 1, בדברי דוד לאביגיל (שמ"א כה)
* גם השבועה "חי ד' ה'" מופיעה רק פעם 1 (יר' מד).
* השבועה "חי ה' א-להיך" נאמרה רק לאליהו (1פ בדברי האישה הצרפתית במל"א יז, 1פ בדברי עובדיה אשר על הבית במל"א יח)
* השבועות "חי אני נאום ד' ה'" או "כה אמר ד' ה' חי אני" מופיעות רק ביחזקאל.(18פ ביחזקאל ה-לה)
* השבועה "חי אני" (בלי "ד' ה'") לא מופיעה ביחזקאל (2פ בבמדבר יד, 1פ בישעיהו מט, 2פ בירמיהו כב-מו, 1פ בצפניה ב) === כינויים של בני אדם===
* הביטוי "בית יעקב" אופייני לישעיהו (10פ בישעיהו, 1פ בבראשית מו, 1פ בשמות יט, 2פ בירמיהו ב-ה, 1פ ביחזקאל כ, 2פ בעמוס ג-ט, 2פ בעובדיה, 2פ במיכה ב-ג, 1פ בתהלים קיד)
* הכינוי "בת עמי" אופייני לירמיהו (9פ בירמיהו ד-יד, 5פ באיכה ב-ד, 1פ בישעיהו כב).
* הכינוי "בת יהודה" מופיע רק באיכה (3פ באיכה ב-ג)
* הכינוי "בנייך" אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו מט-ס, 1פ בירמיהו ה, 4פ ביחזקאל טז-כג-כו, 1פ בזכריה ט, 1פ בתהלים קמז)
* הביטוי "מעשה יָדַי" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו יט-כט-ס)
* "אפריים" ו"ישראל"\"יעקב" בפסוק אחד אופייניים להושע (10פ בהושע ה-יג, 1פ בישעיהו יז, 1פ בירמיהו לא, 2פ ביחזקאל לז).
* "אפריים" ו"יהודה" בפסוק אחד אופייניים להושע (7פ בהושע ה-יב, 3פ בישעיהו ז-יא, 1פ בזכריה ט, 2פ ביחזקאל לז, 2פ בתהלים ס-קח).
* "בית ישראל" ו"בית יהודה" בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (8פ בירמיהו ג-לג, 1פ במל"א יב, 1פ בזכריה ח).
* "בני ישראל" ו"בני יהודה" בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (4פ בירמיהו לב-נ, 1פ בהושע ב, 1פ בדה"ב יג).
* בכלל, "ישראל" ו"יהודה" בפסוק אחד בקטעים נבואיים אופייניים לירמיהו.
* "איש ישראל" ו"איש יהודה" בפסוק אחד מופיעים רק בפרשות מרד אבשלום ומרד שבע (4פ בשמ"ב יט-כ).
* "בית יעקב" ו"ישראל" בפסוק אחד אופייניים לישעיהו (4פ בישעיהו י-מח, 1פ בשמות יט, 1פ בירמיהו ב, 1פ ביחזקאל כ, 1פ במיכה ג, 1פ בתהלים קיד)
* "ציון" ו"ירושלים"\"ישראל"\"יעקב" בפסוק אחד אופייניות לישעיהו (22פ בישעיהו ב-סד, 9פ בתהלים נא-קמז, 5פ במיכה א-ג-ד, 4פ בזכריה א-ח-ט, 4פ באיכה ב-ג, 1פ בירמיהו נא [10] ] , 3פ ביואל ג-ד, 1פ בעמוס א, 2פ בצפניה ג, 1פ בעובדיה)
* "יוסף" (כשם של שבט או ככינוי לישראל, בקטעים נבואיים) אופייני לתהלים ולתרי-עשר (4פ בתהלים עז-קה, 1פ ביואל ב, 3פ בעמוס ה-ו, 1פ בעובדיה, 1פ בזכריה י, 2פ ביחזקאל לז).
* "מלכי יהודה" בקטעים נבואיים אופייניים לירמיהו (10פ בירמיהו א-מד).
* "בית דוד" ו"יושב ירושלים" בפסוק אחד מופיעים רק בזכריה (4פ בזכריה יב-יג).
* חוץ מזה, "יושב ירושלים" (בלשון יחיד) בקטעים נבואיים מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו ה-ח-כב).
* "איש יהודה" ו"יושבי ירושלים" (בלשון רבים) בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (8פ בירמיהו ד-לו, 1פ במל"ב כג, 1פ בדניאל ט)
* הכינוי "משה עבד ה'" אופייני ליהושע (13 פ ביהושע, 1פ בדברים לד [11] ] , 1פ במל"ב יח, 2פ בדה"ב א-כד)
* "עם המלחמה" מופיע רק ביהושע (5פ ביהושע ח-יא)
* "משפחות" בקטעים נבואיים אופייניות לירמיהו (7פ בירמיהו א-לג, 3פ בזכריה יב-יד, 3פ בתהלים כב-קז, 1פ בעמוס ג, 1פ בנחום ג, 1פ באיוב לא)
* "אבות" ו"בנים" בפסוק אחד (בקטעים נבואיים) אופייניים לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מז, 2פ ביחזקאל ה-יח, 1פ במלאכי ג, 1פ במשלי יז)
* "מלכים, שרים וכוהנים" או "מלכים, כוהנים ונביאים" אופיינים לירמיהו (7פ בירמיהו א-מט, 2פ בנחמיה ט).
* "זרובבל" ו" יהושוע " בפסוק אחד מופיעים רק בחגי (5פ בחגי א-ב).
* "זרובבל" ו" ישוע " בפסוק אחד מופיעים רק בעזרא ונחמיה (7פ בעזרא ב-נחמיה יב) === שמות עצם מוחשיים===
* "נֵס" אופייני לישעיהו ולירמיהו (10פ בישעיהו, 5פ בירמיהו ד-נ-נא, 1פ ביחזקאל כז, 1פ בתהלים ס, 1פ בשמות יז, 3פ בבמדבר כא-כו)
* "זרם" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו ד-לב, 1פ בחבקוק ג)
* "שאון" אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו ה-סו, 4פ בירמיהו כה-מו-מח-נא, 1פ בהושע י, 1פ בעמוס ב, 3פ בתהלים מ-סה-עד)
* "אותיות" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו מא-מד-מה)
* "חמות" אופייני לרות (10פ ברות, 1פ במיכה ז)
* "פּסֶל" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו מ-מח, 2פ בירמיהו י-נא, 1פ בנחום א, 1פ בחבקוק ב, 1פ בתהלים צז)
* "גילולים" אופייניים ליחזקאל (38פ ביחזקאל, 1פ בויקרא כו, 1פ בדברים כט, 1פ בירמיהו נ, 6פ במלכים).
* "קיר" אופייני ליחזקאל (23פ ביחזקאל ד-מא, 3פ בישעיהו כב-כה-נט, 1פ בעמוס ה, 1פ בתהלים סב, 1פ בחבקוק ב, 1פ בירמיהו ד)
* "חורבות" אופייניות לישעיהו וליחזקאל (12פ ביחזקאל יג-לח, 8פ בישעיהו ה-סא, 2פ בירמיהו כה-מט, 1פ במלאכי א, 3פ בתהלים ט-קב-קט, 1פ באיוב ג, 1פ בעזרא ט, 1פ בדניאל ט)
* "חורבה" אופיינית לירמיהו וליחזקאל (8פ בירמיהו ז-מד, 6פ ביחזקאל ה-לח, 2פ בויקרא כו, 1פ בישעיהו סד)
* "צל" אופייני לישעיהו ולתהלים (11פ בישעיהו ד-מט, 10פ בתהלים יז-קמד, 5פ באיוב ז-מ, 3פ בקהלת ו-ח, 2פ בירמיהו ו-מח, 3פ ביחזקאל יז-לא, 1פ בהושע ד).
* "נֵצֶר" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו יא-יד-ס, 1פ בדניאל יא)
* "חציר" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו ולתהלים (1פ בדברי ישעיהו במל"ב יט, 9פ בישעיהו טו-נא, 6פ בתהלים לז-קמז, 2פ באיוב ח-מ, 1פ במשלי כז)
* "שמיר" במשמעות של 'קוץ' (כמו בביטויים "שמיר ושית", "קוץ שמיר") מופיע רק בישעיהו (8פ בישעיהו ה-לב)
* "שמיר" במשמעות של 'אבן קשה' לא מופיע בכלל בישעיהו (ירמיהו יז, זכריה ז, יחזקאל ג)
* "מסילה" בקטעים נבואיים אופיינית לישעיהו (4פ בישעיהו יא-סב, 1פ בירמיהו לא)
* "עצבים" אופייניים להושע (4פ בהושע ד-יד, 1פ בזכריה יג, 1פ בדה"ב כד, 1פ בתהלים קכז)
* "אליל" ו"אלילים" אופייניים לישעיהו (8פ בישעיהו ב-לא, 1פ בירמיהו יד, 1פ ביחזקאל ל, 1פ בחבקוק ב, 1פ בזכריה יא, 2פ בתהלים צו-צז, 1פ באיוב יג)
* "עריץ" ו"עריצים" אופייניים לישעיהו (7פ בישעיהו יג-מט, 2פ בירמיהו טו-כ, 3פ בתהלים לז-נד-פו, 3פ באיוב ו-טו-כז, 1פ במשלי יא)
* "עיוור" ו"עיוורים" אופייניים לישעיהו (9פ בישעיהו כט-נט, 1פ בירמיהו לא, 1פ בצפניה א, 1פ במלאכי א, 1פ בתהלים קמו, 1פ באיוב כט, 1פ באיכה ד)
* גם "חֵרֵש" ו"חֵרֵשים" אופייניים לישעיהו (5פ בישעיהו כט-מג, 1פ בשמות ד, 1פ בויקרא יט, 2פ בתהלים לח-נח)
* "כלבים" אופייניים לנבואות פורענות על מלכי-ישראל – ירבעם, בעשא, אחאב ואיזבל (8פ במלכים, 2פ בישעיהו נו, 1פ בירמיהו טו, 1פ בתהלים כב)
* "רוח ה קדים" אופיינית ליחזקאל (4פ ביחזקאל יז-מב, 1פ בשמות י) === מקומות===
* "איים רבים" אופייניים ליחזקאל (2פ ביחזקאל כז, 1פ בתהלים צז), ו" הָ איים\ן" אופייניים ליחזקאל (5פ ביחזקאל כו-כז-לט, 1פ בישעיהו סו)
* חוץ מאלה, "איים" במשמעות של מקומות רחוקים (גם בביטוי "איי הים") אופייניים לישעיהו (13פ בישעיהו, 1פ בתהלים עב, 1פ בירמיהו לא, 1פ בדניאל יא, 1פ באסתר י)
* וגם "איים" במשמעות של חיות-מדבר (חברים של "ציים") אופייניים לישעיהו ( 2פ בישעיהו יג-לד, 1פ בירמיהו נ)
* וגם "אי" במשמעות של מקום רחוק אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו, 2פ בירמיהו כה-מז)
* "ירכתי ארץ" מופיעים רק בירמיהו (4פ בירמיהו ו-נ)
* הביטוי "מארץ צפון" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ג-נ, 1פ בזכריה ב)
* "שרון" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו לג-לה-סה, 1פ בשה"ש ב)
* "קריה" בקטעים נבואיים אופיינית לישעיהו [12] ] (6פ בישעיהו א-לב, 1פ במיכה ד, 3פ בחבקוק ב, 1פ באיוב לט, 1פ באיכה ב)
* גם צירופים שמתחילים ב"קרית..." [13] ] בקטעים נבואיים אופייניים לישעיהו (4פ בישעיהו כד-לג, 1פ בירמיהו מט, 1פ בהושע ו, 1פ בתהלים מח).
* "הרי ישראל" מופיעים רק ביחזקאל (15פ ביחזקאל ו-לט)
* "אדמת ישראל" מופיעה רק ביחזקאל (17פ ביחזקאל ז-לח) === שמות עצם מופשטים===
* "פְּאֵר" אופייני לישעיהו וליחזקאל (3פ בישעיהו ג-סא, 3פ ביחזקאל כד-מד, 1פ בשמות לט)
* "תהילה" ו"תפארת" ביחד אופייניים לירמיהו (2פ בירמיהו יג-לג, 1פ בדברים כו)
* "תהילה" בלי "תפארת" אופיינית לתהלים ולישעיהו (9פ בתהלים, 4פ בישעיהו ס-סב, 2פ בצפניה ג, 1פ בנחמיה ט)
* "רינה" ו"תפילה" ביחד אופייניים לירמיהו (2פ בירמיהו ז-יא, 1פ בתפילת שלמה במל"א ח ובדה"ב ו).
* "רינה" בלי "תפילה" אופיינית לתהלים ולישעיהו (15פ בתהלים, 9פ בישעיהו, 1פ במשלי יא, 1פ במל"א כב, 1פ בצפניה ג, 1פ בירמיהו יד)
* "שבות" אופיינית לירמיהו (12פ בירמיהו, 1פ באיכה ב, 5פ ביחזקאל, 1פ בהושע ו, 1פ ביואל ד, 1פ בעמוס ט, 1פ בצפניה ג, 2פ בתהלים יד-נג, 1פ באיוב מב, 1פ בדברים ל)
* "עולמים" אופייני לישעיהו ולתהלים (4פ בתהלים סא-עז-קמה, 3פ בישעיהו כו-מה-נא, 1פ בתפילת שלמה במל"א ח, 1פ בקהלת א, 1פ בדניאל ט)
* הביטוי "להפיל תחינה" אופייני לירמיהו (5פ בירמיהו לו-מב, 1פ בדניאל ט).
* "תחינה" בלי השורש "נפל" אופיינית למלכים ולדה"י (8פ בקשר לשלמה, במל"א ח-ט, 5פ בדה"ב ו-לג, 3פ בתהלים ו-נה-קיט, 1פ ביהושע יא, 1פ בעזרא ט).
* "זעווה" אופיינית לירמיהו (4פ בירמיהו טו-לד, 1פ בדברים כח, 1פ ביחזקאל כג, 1פ בדה"ב כט)
* הביטויים "שרירות ליבם", "שרירות ליבו" וכו' מופיעים רק בירמיהו (8פ בירמיהו ג-כג)
* הביטויים "עת פקודתם" ו"שנת פקודתם" מופיעים רק בירמיהו (8פ בירמיהו ח-נא)
* "מָגוֹר" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מט, 1פ בישעיהו לא, 1פ בתהלים לא)
* "שבר גדול" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ד-נא, 1פ בצפניה א)
* "חרפה" [14] ] אופיינית לירמיהו ולתהלים (10פ בירמיהו ו-נא, 10פ בתהלים טו-קיט, 1פ בישעיהו ל, 3פ ביחזקאל ה-כב, 3פ ביואל ב, 1פ בצפניה ג, 1פ באיוב טז, 1פ במשלי יח, 1פ באיכה ג, 1פ בדניאל ט, 1פ בבראשית לד, 2פ בשמ"א יא-יז, 2פ בנחמיה א-ב)
* "עוול" בקטעים נבואיים אופייני ליחזקאל (9פ ביחזקאל ג-לג, 6פ באיוב יח-לד, 4פ בתהלים ז-פב, 1פ בישעיהו כו, 1פ בירמיהו ב, 1פ בצפניה ג; 1פ במשלי כט). === פעלים===
* "וסלחת" אופייני לשלמה (5פ בתפילת שלמה במל"א ח, 1פ בתפילת משה בשמות לד, 1פ בתהלים כה).
* "וסלחתי" מופיע רק בירמיהו (2פ בירמיהו לג-לו)
* "ואשלח אליכם" מופיע רק בירמיהו (4פ בירמיהו ז-כג-לה-מד).
* "ולא שמעו ולא היטו את אזנם" מופיע רק בירמיהו (5פ בירמיהו ז-יא-יז-מד).
* גם "ולא שמעתם" אופייני לירמיהו (11פ בירמיהו ז-מד, 2פ בישעיהו מח-סה, 1פ בבראשית מב, 2פ בדברים א-ט, 2פ בשופטים ב-ו)
* הפעלים מהשורש "שעה" אופייניים לישעיהו (7פ בישעיהו ו-מא, 2פ בתהלים לט-קיט, 2פ באיוב ז-יד, 1פ בשמ"ב כב)
* הפועל "התפאר" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו, 1פ בשמות ח, 1פ בשופטים ז)
* הפועל "פֵיאֵר" (בבניין פיעל) אופייני לישעיהו (4פ בישעיהו נה-ס, 1פ בעזרא ז, 1פ בתהלים קמט)
* הפועל "רן" (שורש ר'נ'נ' בניין קל) [15] ] אופייני לישעיהו (9פ בישעיהו, 1פ באיוב לח, 3פ במשלי, 1פ בתהלים לה, 1פ בצפניה ג, 1פ בזכריה ב, 1פ באיכה ב, 1פ בירמיה לא, 1פ בויקרא ט).
* הפועל "רִנֵּן" (שורש ר'נ'נ' בניין פיעל) [16] ] אופייני לתהלים (21פ בתהלים, 4פ בישעיהו, 2פ בירמיהו לא-נא, 1פ בדה"א טז)
* "חפצתי" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו, 1פ בירמיהו ט, 1פ בהושע ו, 3פ בתהלים מ-קיט, 1פ באיוב לג, 1פ בדברים כה, 1פ בשמ"ב טו)
* "ושילחתי אש" אופייני לעמוס (6פ בעמוס א-ב, 1פ ביחזקאל לט, 1פ בהושע ח)
* השורש "יצת" [17] ] בקטעים נבואיים אופייני לירמיהו (11פ בירמיהו, 3פ בישעיהו ט-כז-לג, 2פ במל"ב כב, 1פ בעמוס א, 1פ ביחזקאל כא, 1פ באיכה ד)
* השורש "נתש" אופייני לירמיהו (13פ בירמיהו א-מב, 1פ ב: דה"ב ז, תהלים ט, מל"א יד, דברים כט, דניאל יא, עמוס ט, יחזקאל יט)
* וגם השורש "נתצ" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו א-לג, 3פ ביחזקאל טז-כו, 1פ באיוב יט, 2פ בתהלים נב-נח, 1פ בישעיהו כב, 1פ בנחום א)
* השורש "שדד" (גם בבניינים הפעילים וגם בסבילים) אופייני לירמיהו (23פ בירמיהו ד-נא, 6פ בישעיהו טו-לג, 1פ בהושע י, 1פ ביואל א, 1פ בעובדיה, 1פ בנחום ג, 2פ בזכריה יא, 2פ באיוב יב-טו)
* השורש "שקד" אופייני לירמיהו (4פ בירמיהו א-ה-לא-מד, 2פ בתהלים קב-קכז, 1פ באיוב כא, 1פ במשלי ח, 1פ בדניאל ט, 1פ בעזרא ח)
* הפועל "לקח מוסר" (וכל נטיותיו) אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ב-לה, 2פ בצפניה ב-ג)
* הפועל "השכם ושלוח" אופיינים לירמיהו (6פ בירמיהו ז-מד, 1פ בדה"ב לו) === צמדים של מילים===
* שילוב של "אור" ו"חושך" בפסוק אחד [18] ] אופייני לישעיהו ולספר איוב (8פ באיוב יב-לח, 6פ בישעיהו ה-נט, 3פ בבראשית א, 2פ בעמוס ה, 1פ ביחזקאל לב, 1פ במיכה ז, 3פ בתהלים קיב-קלט, 1פ בקהלת ב, 1פ באיכה ג)
* שילוב של "מזרח" ו"מערב" בפסוק אחד אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו מג-נט, 2פ בתהלים קג-קז)
* שילוב של "צפון" ו"דרום" בפסוק אחד אופייני לפרקים שמדברים על ביהמ"ק השלישי בסוף יחזקאל (3פ ביחזקאל מ-מב, 2פ בקהלת א-יא)
* שילוב של "צפון" ו"מזרח" בפסוק אחד מופיע 4 פעמים חוץ מספר יהושע (ישעיה מא, עמוס ח, תהלים קז, דניאל יא)
* שילוב של "אשור" ו"מצרים" אופייני לישעיהו ולהושע (10פ בישעיהו ז-נב, 5פ בהושע ז-יב, 2פ בירמיהו ב, 2פ בזכריה י, 1פ באיכה ה)
* שילוב של "דבר", "חרב" ו"רעב" בפסוק אחד אופייני לירמיהו וליחזקאל (15פ בירמיהו יד-מד, 7פ ביחזקאל ה-יד)
* שילוב של "חרב" ו"רעב" (בלי דבר) אופייני לירמיהו (13פ בירמיהו ה-מד, 1פ בישעיהו נא, 1פ באיוב ה, 1פ באיכה ד).
* שילוב של "קללה" ו"חרפה" מופיע רק בירמיהו (5פ בירמיהו כד-מט).
* שילוב של "גוי" ו"ממלכה" או "גויים" ו"ממלכות" בפסוק אחד [19] ] אופייני לירמיהו (8פ בירמיהו, 1פ בשמות יט, 1פ במל"א יח, 2פ בישעיהו יג-ס, 2פ ביחזקאל כט-לז, 1פ בנחום ג, 1פ בצפניה ג, 1פ בחגי ב, 3פ בתהלים מו-עט-קה).
* שילוב של השרשים "ברא" ו"יצר" או "עשה" ו"יצר" אופייני לישעיהו (10פ בישעיהו כב-סד, 1פ בירמיהו לג, 1פ בעמוס ד)
* שילוב של "צל" ו"חורב" מופיע רק בישעיהו (3פ בישעיהו ד-כה)
* שילוב של "שח" ו"שפל" אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו ב-ה-כט, 1פ בקהלת יב).
* וגם שילוב של "רם" ו"נישא" אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו ב-ו-נז, 1פ בדניאל יא)
* שילוב של "גר", "יתום" ו"אלמנה" אופייני לדברים (11פ בדברים י-כז, 2פ בירמיהו ז-כב, 1פ ביחזקאל כב, 1פ בזכריה ז, 1פ במלאכי ג, 2פ בתהלים צד-קמו).
* שילוב של "אלמנה" ו"יתום" (בלי "גר") לא מופיע בכלל בדברים (2פ בשמות כב, 1פ בשמ"ב כ, 4פ בישעיהו א-ט-י, 1פ בירמיהו מט, 2פ בתהלים סח-קט, 2פ באיוב כב-כד, 1פ באיכה ה) === ביטויים כלליים===
* הביטוי "והייתי לכם לא-להים" אופייני לויקרא ולירמיהו (4פ בויקרא יא-כו, 3פ בירמיהו ז-יא-ל, 1פ ביחזקאל לו, 1פ בשמות ו)
* הביטוי "והייתי להם לא-להים" אופייני ליחזקאל ולירמיהו (5פ ביחזקאל יא-לז, 3פ בירמיהו כד-לא-לב, 1פ בזכריה ח, 1פ בויקרא כו, 1פ בשמות כט, 1פ בבראשית יז, 1פ בשמ"ב ז)
* הביטוי "הנני עליך" מופיע רק ביחזקאל (4פ ביחזקאל ה-כט)
* הביטוי "הנני אני" מופיע רק ביחזקאל (3פ ביחזקאל ו-לד)
* הביטוי "הנני על ... " מופיע רק בירמיה כג (3פ בירמיה כג).
* הפתיחה "ואמרתם" שאחריה יש שאלה [20] ] אופיינית למלאכי (8פ במלאכי, 1פ ביחזקאל יח).
* השאלה "מה [המה] אלה?" אופיינית לזכריה (7פ בזכריה א-ו, 3פ ביחזקאל יז-כד-לז, 1פ בדברי דוד לציבא בשמ"ב טז)
* [ע"פ דעת-מקרא] הנביא ירמיהו נוהג לשאול שאלות כפולות, שמתחילות בה' השאלה וממשיכות ב"אם" [21] ] (לא ספרתי כמה פעמים).
* הביטוי "חזק ואמץ" נאמר כמעט תמיד ליהושע (2פ בדברים לא, 4פ ביהושע א) אבל בספר דה"א (כב-כח) הוא מופיע גם בדברי דוד לשלמה.
* הביטוי "דור ודור" (בכתיב מלא ) אופייני לישעיהו (5פ בישעיהו יג-סא, 2פ ביואל ב-ד, 1פ באיכה ה, 2פ באסתר ט)
* הביטויים "דֹר ודֹר" או "דֹר ודור" או "דור ודֹר" אופייניים לתהלים (18פ בתהלים י-קמו, 1פ בשירת האזינו בדברים לב, 1פ בירמיהו נ)
* ביטויים הקשורים לטומאה בקטעים נבואיים אופייניים ליחזקאל (39פ ביחזקאל, 7פ בישעיהו, 5פ בירמיהו, 4פ בהושע ה-ט, 1פ בעמוס ז, 1פ במיכה ב, 2פ בחגי ב, 1פ בזכריה יג, 2פ בתהלים עט-קו, 1פ באיוב יד, 2פ באיכה א-ד)
* גם ביטויים הקשורים לטהרה אופייניים ליחזקאל (10פ ביחזקאל כב-מד, 1פ בישעיהו סו, 2פ בירמיהו יג-לג, 1פ במלאכי ג, 4פ בתהלים יב-נא-פט, 3פ באיוב ד-יז-לז, 2פ במשלי טו-כ)
* הביטויים "שממה ומשמה", "שמה ושממה" וכו' אופייניים ליחזקאל (7פ ביחזקאל ו-לו, 1פ בירמיהו יב)
* הביטויים "קול ששון\שמחה\חתן\כלה" מופיעים רק בירמיהו (4פ בירמיהו ז-טז-כה-לג)
* הביטוי "מקטון ועד גדול" בגרסאות שונות ("מקטנם ועד גדולם" וכו'...) אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מד, 1פ בבראשית יט, 2פ בשמ"א ה-ל, 2פ במל"ב כג-כה).
* הביטוי "לרעה ולא לטובה" אופייני לירמיהו (3פ בירמיהו כא-לט-מד, 1פ בעמוס ט)
* "רוח ה'" או "רוח ד'", בקטעים נבואיים אופייניים לישעיהו (6פ בישעיהו יא-סג, 2פ ביחזקאל יא-לז, 1פ בהושע יג, 2פ במיכה ב-ג)
* תאור של "יד ה'" שהיתה על הנביא אופייני ליחזקאל (6פ ביחזקאל א-מ, 2פ בעזרא ז)
* חוץ מזה, הביטוי "יד ה'" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו יט-סו, 2פ בירמיהו כה-נא, 1פ בתהלים עה, 1פ באיוב יב) ]
* הביטוי "דבר ה'... ביד..." אופייני למלכים ולחגי (11פ במל"א יד - מל"ב כד, 3פ בדה"א יא - דה"ב לה, 3פ בחגי א-ב, 1פ במלאכי א) === כללי===
* [ע"פ המקורון [22] ] של אבן-שושן] המילה "היא" נכתבת בתורה כמעט תמיד בו': "הִוא" [23] ] . אבל מחוץ לתורה היא נכתבת תמיד בי'.
* [ע"פ המקורון של אבן-שושן] המילה "נערה" נכתבת בתורה כמעט תמיד בלי ה':"נערָ" [24] ] . אבל מחוץ לתורה היא נכתבת תמיד עם ה'.
* [ע"פ דעת-מקרא] הנביא ישעיהו משתמש הרבה בזוגות של מילים זהות [25] ] (11פ בישעיהו כט-מ-סב; אני לא יודע כמה יש בשאר הנביאים [26] ] ).
* [ע"פ דעת-מקרא] הנביא ירמיהו משתמש הרבה בצמדים של מילים עם אותה משמעות – פעם בלשון חיוב ופעם בלשון שלילה [27] ] (בערך 10פ)
* [ע"פ דעת-מקרא] הנביא יחזקאל נוהג לצטט פתגמים שמבטאים דעות שגויות, ולהפריך אותם [28] ] (לא ספרתי כמה פעמים; נראה לי שזה אופייני גם לירמיהו ולעוד נביאים).
* [ע"פ דעת-מקרא] הנביא הושע נוהג להשמיט את ו' החיבור בין פעלים [29] ] .
* [ע"פ דעת-מקרא] בדברי הנביא עמוס מופיע הרבה פעמים איום בגלות (6פ בעמוס א-ז, 2פ בישעיהו ה-כד, 1פ בהושע י, 1פ ביחזקאל לט, 1פ במיכה א, 1פ בירמיהו כ).
* [ע"פ הקדמת המלבי"ם ליחזקאל] כתוב בתהלים קלז: " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון... איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר!? ” ולכן בדברי יחזקאל, שניבא בבבל, אין בכלל שירים, בניגוד לדברי שאר הנביאים. (1) בתפילת חזקיהו (לז16). (ובפסוק המקביל -- מל"ב יט 15 -- הנוסחה של תפילת חזקיהו קצת שונה). (2) פעם 1 בתפילת דוד בספר שמ"ב (ז27: " ויגדל שמך עד עולם לאמור ה' צבאות אלוהים על ישראל... כי אתה, ה' צבאות אלוהי ישראל , גלית את אוזן עבדך לאמור בית אבנה לך "); ופעם 1 בתפילת דוד בספר דה"א (יז 24: " וייאמן ויגדל שמך עד עולם לאמור ה' צבאו-ת אלוהי ישראל אלוהים לישראל... כי אתה, אלוהי, גלית את אוזן עבדך לבנות לו בית... ” ). לא זכיתי להבין את ההבדלים בין הגרסאות בשני הספרים. (3) בספר שמות מופיעים כינויים דומים בקשר למצוות העליה לרגל: " שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך אל פני האדון ה' " (שמות כג 14); " שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך את פני האדון ה' א-להי ישראל ". (4) בספר ישעיהו נזכר גם הכינוי "הא-ל הקדוש" (ישעיהו ה16). לענ"ד יש לזה סיבה: בנבואה שבה ישעיהו נשלח להיות נביא (ישעיהו ו) הוא שמע את השרפים קוראים זה אל זה בקול ואומרים שלוש פעמים " קדוש ” , והמילה הזאת כנראה נחרתה בזכרונו לנצח... (5) בפסוק המקביל בדה"א (יג 6) כתוב: " להעלות משם את ארון הא-להים ה' יושב הכרובים, אשר נקרא שם " (6) ייתכן שהסיבה לזה היא, שבנבואת יחזקאל המסר העיקרי הוא עצם הנבואה – " וידעו כי נביא היה בתוכם " (ע' יחזקאל ב-ג ובפירוש מצודת-דוד). ולכן המילים " שמעו דבר ה' " חשובות בפני עצמן ולא רק כפתיחה לנבואה הבאה. (7) בפסוק המקביל במל"א (כב 19) כתוב: " שמע דבר ה' ". (8) ביחזקאל כט מופיע ביטוי דומה (" וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה' "). (9) בסיפור יציאת-מצרים בספר שמות מופיע 3 פעמים הביטוי " וידעו מצרים כי אני ה' " ו3 פעמים הביטוי " וידעתם כי אני ה' " או " וידעתם כי אני ה' א-להיכם ". אולי אפשר ללמוד מזה, שליציאת מצרים יש שתי מטרות שוות בחשיבותן: שבנ"י יכירו את ה', ושהגויים (מצרים) יכירו את ה'. [10]] יש עוד פעם בירמיהו כו: "ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה..." אבל שם זה ציטוט מדברי מיכה! [11]] לדברי ר' יהודה (נדמה לי) יהושע כתב את 8 הפסוקים האחרונים בספר דברים (דברים לד 12-5) [12]] והיא תמיד מופיעה בביטויים, למשל: קריה נאמנה, קריה עליזה וכו'. [13]] למשל: קרית מועדינו, קרית תוהו, וכו'. [14]] ולא "חֶרְפַּת"! [15]] למשל " ירנו יושבי סלע " (ישעיה מב11), " רנו שמים וגילי ארץ " (ישעיה מט 13) [16]] למשל " וחסידיה רנן ירננו " (תהלים קלב 16) [17]] כמו בפסוקים " ושעריה הגבוהים באש יצתו " (ירמיהו נא 58); " נצתה כמדבר מבלי עובר " (ירמיהו ט 11), וכו'. [18]] למשל: " העם ההולכים בחושך ראו אור גדול " (ישעיהו ט 1) [19]] למשל: " ונתתים לזעווה לכל ממלכות הארץ, לאלה ולשמה ולשריקה ולחרפה בכל הגויים אשר הדחתים שם " (ירמיהו כט18) [20]] כגון " ואמרתם: 'במה נשוב?' " (מלאכי ג) [21]] למשל: "העבד ישראל? אם יליד בית הוא?" (יר' ב14); "המאוס מאסת את יהודה? אם בציון געלה נפשך?" (יר' יד19) [22]] מקורון = "קונקורדנציה" [23]] יש 11 יוצאי-דופן (מתוך כ500 פעמים – ע' במקורון של אבן-שושן): בר יד2 כ5 לח25, וי יא39 יג10 יג21 טז31 כ17 כא9, במ ה13 14. [24]] 19 פעמים בלי ה, פעם אחת עם ה (דברים כב19). [25]] כגון "הוי אריאל אריאל..." – יש' כט1; "אנוכי אנוכי ה'" – יש' מג11 [26]] בירמיה יש שלשות של מילים זהות: "היכל ה'" (יר' ז), "ארץ" (יר' כב), ועוד (לא ספרתי כמה). יש גם "מעי מעי" (יר' ד). בהושע (ה) מופיע "אני אני" וגם בדברים (לב39) [27]] למשל: "חכמים המה ולא נבונים המה" (ד 22), "יבושו רודפי ואל אבושה אני (יז 18), וכו'. [28]] למשל: "מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמור 'יארכו הימים ואבד כל חזון'!?" (יב 22) ועוד. [29]] למשל: "אלך אשובה אל מקומי" (ה 15), "ונדעה נרדפה לדעת את ה'" (ו3), ועוד
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)