| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - תגובה ל: ביטויים בספר משלי שנכתבה ב16:41:53 07.02.2005 כמה פסוקים בספר משלי מבחינים בין תורה לבין מצוה או מצוות . מהפסוק (משלי ו23) כי נר = מצוה , ותורה = אור; ודרך חיים = תוכחות מוסר, ניתן ללמוד, שהביטוי מצוה מציין מעשה מסויים ומוחשי, שמשפיע באופן ממוקד במקום מסויים ובזמן מסויים, כמו נר ; והביטוי תורה מציין אוירה כללית שהאדם חי בתוכה, שמשפיעה באופן כללי על כל מהלך חייו, כמו אור . ועוד: המצוה היא כלי ל"יצירת" תורה, כמו שהנר הוא כלי ליצירת אור (ראו נר ואור ביער הפיתויים ).
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - נחמיה ט29
- מלכים ב יז34
- מלכים ב יז37
- שמות כד12
- דברים ל10
- נחמיה י30
- בראשית כו5
- דברי הימים ב לא21
- נחמיה ט34
- מלכים א ב3
- נחמיה ט14
- דברי הימים ב יט10
- שמות טז28
- דברי הימים ב יד3
- מלכים ב יז13
- יהושע כב5
- נחמיה ט13
- עזרא י3
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח
- וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו לידוד והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו
- ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים
- ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו
- רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד ידוד לאהבה את ידוד אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם
- כי תשמע בקול ידוד אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך
- ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים
- ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך
- ויאמר ידוד אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
- ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם
- עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי
- ויאמר ליהודה לדרוש את ידוד אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה
- ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה
- עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את ידוד ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה ידוד את בני יעקב אשר שם שמו ישראל
- ויאמר ידוד אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם
- ויעד ידוד בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים
- מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות ידוד אדנינו ומשפטיו וחקיו
- ושמרת את משמרת ידוד אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| abstract
| - תגובה ל: ביטויים בספר משלי שנכתבה ב16:41:53 07.02.2005 כמה פסוקים בספר משלי מבחינים בין תורה לבין מצוה או מצוות . מהפסוק (משלי ו23) כי נר = מצוה , ותורה = אור; ודרך חיים = תוכחות מוסר, ניתן ללמוד, שהביטוי מצוה מציין מעשה מסויים ומוחשי, שמשפיע באופן ממוקד במקום מסויים ובזמן מסויים, כמו נר ; והביטוי תורה מציין אוירה כללית שהאדם חי בתוכה, שמשפיעה באופן כללי על כל מהלך חייו, כמו אור . ועוד: המצוה היא כלי ל"יצירת" תורה, כמו שהנר הוא כלי ליצירת אור (ראו נר ואור ביער הפיתויים ). הפסוק ( משלי ג1 ) בני! תורתי אל תשכח, ומצותי יצר לבך מתייחס לתורה בביטוי שלילי (אל תשכח), ולמצוות בביטוי חיובי (ייצור לבך); אולי ניתן להסיק מכאן, שהביטוי "תורה" מתייחס למצוות "לא תעשה", והביטוי "מצוות" מתייחס למצוות "עשה". מסקנה זו מתאימה למסקנה הקודמת, שלפיה מצוה היא כלי מעשי ומוחשי, ו תורה היא אוירה כללית - שנוצרת כאשר נזהרים שלא לעבור גבולות מסויימים. גם הפסוק (משלי ז2) שמר מצותי וחיה, ותורתי כאישון עיניך מתאים למסקנה זו - את המצוות צריך לשמור באופן פעיל, והתורה היא כמו אישון העין - שצריך להיזהר שלא לפגוע בו כדי שלא לאבד את מאור העיניים (ראו מדוע נמשלה התורה לאישון העין ). האם אפשר להסיק מסקנה מעשית מהבחנה זו? אולי - מהפסוק ( משלי ו20 ) נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך ניתן להסיק מסקנה חינוכית לגבי תפקידיהם של האב והאם בחינוך - האב צריך להתמקד ב מצוות הפרטיות, והאם צריכה להתמקד ב תורה - באוירה ובעקרונות הכלליים; אך ייתכן שהפסוק לא נאמר כהנחיה כללית, אלא רק כתיאור של אחת האפשרויות. ע"ע אב ואם בספר משלי .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)