מצוה מהתורה לא לחוס על הרוצח, שנאמר (דברים יט13): לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי, (דברים יט21): ולא תחוס עינך נפש בנפש. המצוה מחייבת כל שופט, רק כשהמקדש קיים, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רעט בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות סנהדרין, פרק כ. רמב"ן מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה יג בהוספות לספר המצוות. בספר החינוך זוהי מצוה תקכא.
מצוה מהתורה לא לחוס על הרוצח, שנאמר (דברים יט13): לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי, (דברים יט21): ולא תחוס עינך נפש בנפש. המצוה מחייבת כל שופט, רק כשהמקדש קיים, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רעט בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות סנהדרין, פרק כ. רמב"ן מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה יג בהוספות לספר המצוות. בספר החינוך זוהי מצוה תקכא.