abstract
| - רשות קוד הקומיקס (Comics Code Authority), היא רשות שהוקמה בשנת [1954] בעקבות סדרה של מאמרים על ידו של פסיכולוג ידוע בשם פרדריק וורתהם, כשהמפורסם שבהם הוא פיתוי התמימים (seduction of the innocents). הרעיון המרכזי של המאמר הוא שבעצם קומיקסים נותנים חינוך רע לילדים צעירים בעלי מוחות קלי השפעה וכי חשיפה לחוברות קומיקס גורמת לנזקים פסיכולוגיים לזמן ארוך. left|thumb|250px|חותם רשות קוד הקומיקס עד 1954 רוב הקומיקסים היו קומיקסים מז'אנרים שונים ביניהם מתח, מדע בדיוני, קומדיה ובלשות כשהמצליח ביותר הוא ז'אנר האימה. וורתהם בראש ובראשונה תקף את ז'אנר המפלצות ודרש צזנזורה קשה על זא'נר זה ועל קומיקסים בכלל, כמו כן התקפתו לא הייתה בלעדית לקומיקסים. גם ספרים מז'אנרים שונים ומגזינים של מדע בדיוני נפגעו גם כן. הדבר הוביל מסע צלב של הורים מודאגים כנגד חברות הקומיקס. הועלתה פשרה במסגרתה תוקם רשות אשר תצנזר תכנים לא הולמים בחוברות קומיקס. הרשות נקראת הראשות לקוד הקומיקס וכל חוברת קומיקס עברה אישור על ידה. חוברות שלא עברו אישור נגנזו או חזרו לשולחן העריכה. כל חוברת אשר אושרה על ידה קיבלה חותמת מיוחדת. ההנחיות של רשות כללו בין השאר:
* איסור מוחלט של כל צורה תקיפה מינית כגון אונס, פיתוי וא, מין גלוי.
* יצורים שונים כגון שדים, ערפדים ואנשי זאב לא יכלו להיות מוצגים.
* לא נכתבו המילים טרור או אימה.
* נאסר להשתמש במילה פשע אלא רק עם הנחיות מיוחדות. בשנות ה70 החלה להיווצר תנועת התנגדות לקוד במיוחד בסצינת האינדי והקומיקסים המחתרתיים. שיאה של ההתנגדות החל כשעורך מרוול סטן לי הוצא לאור שלושה חוברות של ספיידרמן ללא אישור הרשות, גיליונות אלו עסקו בסמים ובהשפעתם הרעה. לפיכך הרשות התגמשה ועדכנה את הקוד כך שההשפעות הרעות של סמים יוכלו להיות מוצגים מעל דפי הקומיקס. לא מעט לאחר מכן ב1972 אף חברת דיסי קומיקס הוציאה סדרת חוברות בה מוצגים סמים, זה היה בסדרת הגרין לנטרין\החץ הירוק. ביוני 2001 הוציאה מרוול את חוברת 116 של סדרת איקס פורס (x force) ללא קוד הקומיקס ועם הודעה מלגלגת היכן שאמור להיות הקוד, "היי תראו ילדים, אין קוד!". דבר שפתח התעלמות הולכת וגוברת מהקוד על מנת לתת יד חופשית לכותבים ולעורכים עקב דרישה גוברת ל"ביגור" הקומיקסים של גיבורי העל במסגרת הזמנים המודרניים של הקומיקס. עד מהרה הוצא הקוד מרוב סדרותיה של מרוול ואף דיסי לאחר כמה זמן הורידה אותו. החברות החלו להשתמש בדירוגים משלהם כגון PG, PG PLUS, MATURE, EXPLICIT CONTENT ועוד בדומה לדירוגים שיש לסרטים וסדרות טלויזיה.
|