| rdfs:comment
| - מסכת פסחים נפתחת במשפט: " אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר... המילה הראשונה "אור" תמוהה, שהרי בדיקת חמץ הראשונה נעשית בלילה! על כך שואלים בגמרא: " מאי אור? " ועונים: " רב הונא אמר נגהי, ורב יהודה אמר לילי בהמשך באים מספר פסוקים שמהם נראה, לכאורה, שלמילה "אור" יש משמעות אחרת - "יום" (כלומר, תיאור זמן, day); את כל הפסוקים הללו מפרשים באופן שמתאים לפירוש המקובל למילה "אור" שהוא "נגהי" (נוגה, light), כדעת רב הונא ( תצוגה מסודרת של הסוגיה ניתן למצוא באתר גמרא ברורה ):
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - הבקר אור והאנשים שלחו, המה וחמריהם
- לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב
- וכאור בקר יזרח שמש, בקר לא עבות...
- הללוהו שמש וירח, הללוהו כל כוכבי אור
- ואמר אך חשך ישופני, ולילה אור בעדני
- ויקרא אלהים לאור יום...
- יחשכו כוכבי נשפו, יקו ל אור ואין, ואל יראה בעפעפי שחר
|
| abstract
| - מסכת פסחים נפתחת במשפט: " אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר... המילה הראשונה "אור" תמוהה, שהרי בדיקת חמץ הראשונה נעשית בלילה! על כך שואלים בגמרא: " מאי אור? " ועונים: " רב הונא אמר נגהי, ורב יהודה אמר לילי בהמשך באים מספר פסוקים שמהם נראה, לכאורה, שלמילה "אור" יש משמעות אחרת - "יום" (כלומר, תיאור זמן, day); את כל הפסוקים הללו מפרשים באופן שמתאים לפירוש המקובל למילה "אור" שהוא "נגהי" (נוגה, light), כדעת רב הונא ( תצוגה מסודרת של הסוגיה ניתן למצוא באתר גמרא ברורה ):
* (בראשית מד3): הבקר אור והאנשים שלחו, המה וחמריהם - אין הכוונה שהבוקר נקרא "אור", אלא "הבוקר נגה וזרח עליהם" (והפסוק מלמדנו דרך ארץ, שרצוי לצאת לדרך אחרי הזריחה ולא בחושך).
* (שמואל ב כג4): וכאור בקר יזרח שמש, בקר לא עבות... - אין הכוונה שהבוקר נקרא "אור", אלא "כמו הנוגה והזריחה שיש בבוקר..."
* (בראשית א5): ויקרא אלהים לאור יום... - אין הכוונה שה' נתן לאור את השם "יום" או להיפך, אלא "ה' קרא לנוגה וציווה עליו לשמש ביום".
* (תהילים קמח3): הללוהו שמש וירח, הללוהו כל כוכבי אור - בפסוק זה דווקא אפשר לפרש, כדעת רב יהודה, ש"אור" הוא כינוי ללילה, אך אפשר גם לפרש שהכוונה "כוכבים שמפיצים נוגה".
* (איוב כד14): לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב - למרות ההקבלה הניגודית בין "אור" לבין "לילה", אין הכוונה שהרשע רוצח דווקא ביום וגונב דווקא בלילה, אלא הכוונה שיש רשעים שרואים עליהם בבירור שהם רוצחים ("ברור כשמש", ברור כמו הנוגה), ויש רשעים שלא ברור שהם רוצחים (כמו שבלילה לא רואים בבירור), ולכן צריך להתייחס אליהם לכל היותר כאל גנבים (וצ"ע).
* (איוב ג9): יחשכו כוכבי נשפו, יקו ל אור ואין, ואל יראה בעפעפי שחר - למרות ההקבלה בין "אור" לבין "שחר", אין הכוונה שהאור הוא כינוי לשחר, אלא מדובר בשתי קללות נפרדות שאיוב מקלל את מזלו הרע - שלא ימצא נוגה, ושלא יחיה עד הבוקר.
* (תהילים קלט11): ואמר אך חשך ישופני, ולילה אור בעדני - אין הכוונה שהלילה הפך ליום, אלא "חשבתי שאהיה מכוסה בחושך, אך בסוף המצב התהפך, ואפילו באמצע הלילה, זכיתי לראות נוגה". לאחר מכן מביאים עוד כמה ציטוטים, הפעם מדברי התנאים, שבהם המילה "אור" מופיעה במשמעות "לילה" ("אורתא") - ציטוטים אלה מחזקים את דעת רב יהודה. בסוף מגיעים למסקנה, שלפי כל הדעות הביטוי "אור לארבעה עשר" משמעו "בליל ארבעה עשר", רק שבמקומו של רב הונא, קוראים ללילה "נגהי". והסיבה שהתנא השתמש במילה "אור" היא כדי לפתוח את המסכת בנימה חיובית. בכל אופן, כפי שראינו, הגמרא טרחה הרבה כדי להוכיח שהמילה "אור" משמעה דווקא "נוגה" (כמו בימינו) ולא "יום"; כל זה כדי לשכנע אותנו שהמשנה "אור לארבעה עשר..." אינה מתכוונת ליום הארבעה עשר, אלא ללילה שלפניו. אבל אם אכן זוהי הכוונה, מה הטעם להוכיח שהמילה "אור" משמעה נוגה (כמו בימינו)? והרי גם בלילה אין אור?! אולי אפשר לענות על השאלה לפי המאמר " יום ולילה ביציאת מצרים " - שכאשר יצאו בני ישראל ממצרים, ה' האיר להם את הלילה. לפי זה, חלק בלתי נפרד מהזיכרון ההסטורי של חג הפסח הוא האור הזורח באמצע הלילה - מכאן שהמילים "אור לארבעה עשר..." בהחלט יכולות להתפרש על-פי שני הפירושים - גם "נגהי" (נוגה, כמו בימינו) וגם "לילי" בו זמנית. קטגוריה:אוֹר] קטגוריה:הגדרות מושגים קטגוריה:מדרשי הלכה קטגוריה:איוב ג9 קטגוריה:איוב כד4 קטגוריה:בראשית א5 קטגוריה:בראשית מד3 קטגוריה:שמואל ב כג4 קטגוריה:תהילים קלט11 קטגוריה:תהילים קמח3
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)