| rdfs:comment
| - בכמה מקומות בתנ"ך נזכרים יחד המושגים "צדק", "משפט" (או "דין"), ו"יושר" (או "מישור" או "מישרים"). למשל:
* (משלי א3): לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים
* (משלי ב9): אז תבין צדק ומשפט ומישרים, כל מעגל טוב מעיון בפסוקים אחרים נראה לי ש:
* צדק משמעו לתת לכל אחד את מה שמגיע לו;
* משפט הוא התהליך הרשמי שבו קובעים מה לתת למי;
* ומישור משמעו להגיע להסכמה ופשרה, ללא התנגדות (ע"ע ישר = איש שלום, ללא מכשול ) המשפט - התהליך הרשמי - יכול להיות לפעמים די שרירותי, כמו חוק או מנהג מקובל (ע"ע משפט ); אבל בדרך-כלל, החובה העיקרית של השופטים האנושיים היא לשפוט בצדק :
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב
- כפר לצדיק רשע, ותחת ישרים בוגד
- הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה
- .
- מלפניך משפטי יצא, עיניך תחזינה מישרים
- צדקת ישרים תצילם, ובהות בגדים ילכדו
- צדק - לעשות חסד וצדקה עם כל הבריות...
- וכן משרים , שצריך למידת היושר - הממוצע, וזה - על פי רוב...
- ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים
- כי יהיה ריב בין אנשים, ונגשו אל המשפט ושפטום ; והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע
- צדק הוא הדבר הממוצע [מאוזן] כמאזני צדק, שאינו נוטה לצד אחד : " בצדק תשפוט " שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו 'קצר דבריך' וכו'
- מידת הכעס שהוא משפט , והיינו בינו לבין עצמו... ואף לשאר בני אדם... לתת דין לרשעים, לאיש כדרכיו על-פי הדין
- לא בסתר דברתי, במקום ארץ חשך; לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני; אני ה' דבר צדק מגיד מישרים
- משפט הוא עשות הנכון לפי הדת הכולל, האלהי או הנימוסי;
- ועז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית
- כי אקח מועד, אני מישרים אשפט
- נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירננו. לפני ה' כי בא לשפט הארץ, ישפט תבל בצדק ועמים במישרים
- חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט
- זהו השכל שצריך האדם לקחת, שיהיו בו כלולים כל המידות. והיינו:
- ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי ארץ; והכה ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע
- ישמח צדיק בה' וחסה בו, ויתהללו כל ישרי לב
- אז תבין צדק ומשפט ומישרים, כל מעגל טוב
- לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך
- רצון מלכים שפתי צדק , ודבר ישרים יאהב
- והצדק על-פי היושר והטוב מצד הנושא המיוחד, שישתנה לפעמים מן הדת הכולל לפי הזמן והעניין; והוא מעולה יותר מפעולת המשפט, ולא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה.
- והוא ישפט תבל בצדק , ידין לאמים במישרים
- משפט - שנותן לכל אחד המצטרך והראוי לו "וזה יהיה משפט הכהנים", " לעשות משפט עבדו ".
- האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם
- לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים
- ומישרים הוא הנוטה מצדק לפנים משורת הדין לצד ימין. איזו דרך ישרה וכו', " ועשית הישר והטוב ". אבל עיין בבא-קמא ק. ובבא-מציעא ל: שלמדו " אשר יעשון " - זו לפנים משורת הדין
- שמעו נא זאת, ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו
- המשפט הוא המשפט הערוך, והדין הוא שמיעת הטענות וחקירת המשפט; ויש הבדל בין צדק ובין מישרים: הצדק ישקיף שיהיה המשפט בצדק לא בעוול, והיושר לא ישקיף על חוקי המשפט כלל - רק על היושר ולפנים משורת הדין..
- ותואר ישר נופל על מי שהולך ישר בדעתו ובינתו ומוצא האמת תמיד באמונות ודעות, ושהיושר נטוע בליבו בכל הנוגע למידות ולמעשים, ובבואו נרדף עם הצדה והמשפט, בא על שיוכיח ויברר היושר מצד טבעו שנוטה לכך , והוא נעלה מן הצדק . וכן תואר ישר נעלה מתואר צדק ...
- אמרו בגוים ה' מלך, אף תכון תבל בל תמוט, ידין עמים במישרים . ישמחו השמים ותגל הארץ, ירעם הים ומלאו
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)