abstract
| - יחסים בין איש לאישה מתוארים לפעמים בפועל "בעל"; בכל המקרים האלה, ניתן להראות שה"בעילה" היא לא סתם קשר גופני (כמו "שכיבה", "ביאה" או "ידיעה" ), אלא פעולה שנועדה ליצור קשר רשמי של נישואין בין האיש לאישה, למשל:
* ה' אמר לאבימלך על שרה (בראשית כ3): ויאמר לו: 'הנך מת על האישה אשר לקחת, והיא בעולת בעל '; אבימלך נענש, רק בגלל שלקח אישה נשואה, שיש לה קשר רשמי וקבוע עם בעלה.
* גם בחוקים (דברים כב22): כי יימצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל , ומתו גם שניהם, האיש השוכב עם האישה והאישה; וביערת הרע מישראל: הנואף נענש כי שכב עם אישה נשואה.
* החייל והשבויה (דברים כא13): ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאישה: החייל צריך לא רק לבוא אל השבויה, אלא גם לבעול אותה, כך שתהיה אשתו באופן רשמי. זוהי אחת מהזכויות של השבויה.
* האיש וגרושתו-לעתיד (דברים כד1): כי ייקח איש אישה ובעלה ...: הסיפור מתחיל מקשר של נישואין, שאחר-כך מתפרק.
* החתן והכלה, כמשל לעם ישראל וארץ ישראל (ישעיהו סב5): כי יבעל בחור בתולה, יבעלוך בנייך; ומשוש חתן על כלה, ישיש עלייך אלהייך.
* האיש הבוגד באשתו ולוקח אישה נכריה (מלאכי ב11): כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב, ובעל בת-אל נכר: ממקורות אחרים ידוע לנו, שבאותה תקופה הבעיה העיקרית בתחום זה היתה נישואי נשים נכריות (עזרא ט-י).
* האישה השנואה (משלי ל23): תחת שנואה כי תיבעל , ושפחה כי תירש גברתה: האישה השנואה היא האישה הרשמית, הגבירה; והשפחה יורשת אותה. או: האישה השנואה במעשיה, הפרוצה, מוצאת בעל, ו"נעזרת" בו כדי לנאוף (ע' מצודת-דוד).
* (דה"א ד22): ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב...: הפסוק לא לגמרי ברור, אך מכיוון שכל הפרק עוסק ביוחסין ומשפחות - נראה שגם כאן מדובר על קשרי נישואין.
|