| rdfs:comment
| - בתנ"ך יש פסוקים שניתן להסיק מהם מסקנות שונות לגבי העושר; הנה כמה מהם: 1.
* ה' נתן עושר וכבוד לאבותינו וגם לכמה מלכים צדיקים (דוד, שלמה, יהושפט, חזקיהו): ניתן לפרש שזהו שכר על צדקתם, אך אפשר גם לפרש שזה אמצעי שנועד לעזור להם לבצע את המשימה שלקחו על עצמם - לעשות משפט-צדק בממלכה (ע"ע עושר וכבוד אמצעי לעשיית משפט ) 1.
* במזמור שמתאר את האיש ירא ה' (תהילים קיב3 ): הון ועשר בביתו, וצדקתו עמדת לעד: ניתן לפרש שההון והעושר הם שכר לאיש ירא ה', ומכאן שהון הוא דבר שראוי לשאוף אליו; אך אפשר גם לפרש שהפסוק כולו מתאר את תכונתו של האיש ירא ה' - גם כשיש הון ועושר בביתו, צדיקותו עומדת וקיימת לנצח; למרות שהוא עשיר, הוא נשאר צדיק (בניגוד לתופעה המתוארת בכמה מקומות בתנ"ך - "ורם לבבך ושכחת את ה'", "וישמן ישורון ויבעט", "פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'"). גם את שאר הפסוקים בקטע זה ניתן לפרש בשתי דרכים
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם
- כי כל ה עשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו...
- אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו; כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו
- כה אמר ה': אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר ב עשרו
- יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא
- לעלוקה שתי בנות הב הב, שלוש הנה לא תשבענה, ארבע לא אמרו הון . שאול ועצר רחם, ארץ לא שבעה מים, ואש לא אמרה הון
- לא י עשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם
- אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו
- איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא
- ונמצא ישלם שבעתים, את כל הון ביתו יתן
- קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל
- שוא ודבר כזב הרחק ממני, ראש ו עשר אל תתן לי, הטריפני לחם חקי
- כבד את ה' מ הונך ומראשית כל תבואתך. וימלאו אסמיך שבע, ותירוש יקביך יפרצו
- בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום
- אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו, ומכריהן יאמר ברוך ה' ואעשר , ורעיהם לא יחמול עליהן
- בדרך עדותיך ששתי, כעל כל הון
- תמכר עמך בלא הון , ולא רבית במחיריהם
- ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל
- ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו ב עשרו יעיר הכל את מלכות יון
- ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך
|
| abstract
| - בתנ"ך יש פסוקים שניתן להסיק מהם מסקנות שונות לגבי העושר; הנה כמה מהם: 1.
* ה' נתן עושר וכבוד לאבותינו וגם לכמה מלכים צדיקים (דוד, שלמה, יהושפט, חזקיהו): ניתן לפרש שזהו שכר על צדקתם, אך אפשר גם לפרש שזה אמצעי שנועד לעזור להם לבצע את המשימה שלקחו על עצמם - לעשות משפט-צדק בממלכה (ע"ע עושר וכבוד אמצעי לעשיית משפט ) 1.
* במזמור שמתאר את האיש ירא ה' (תהילים קיב3 ): הון ועשר בביתו, וצדקתו עמדת לעד: ניתן לפרש שההון והעושר הם שכר לאיש ירא ה', ומכאן שהון הוא דבר שראוי לשאוף אליו; אך אפשר גם לפרש שהפסוק כולו מתאר את תכונתו של האיש ירא ה' - גם כשיש הון ועושר בביתו, צדיקותו עומדת וקיימת לנצח; למרות שהוא עשיר, הוא נשאר צדיק (בניגוד לתופעה המתוארת בכמה מקומות בתנ"ך - "ורם לבבך ושכחת את ה'", "וישמן ישורון ויבעט", "פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'"). גם את שאר הפסוקים בקטע זה ניתן לפרש בשתי דרכים . 2.
* משלי י22: ברכת ה' היא תעשיר , ולא יוסיף עצב עמה: ניתן לפרש שהעושר הוא הברכה, אך אפשר גם לפרש שברכת ה' היא שמאפשרת להתעשר בלי לעבוד אלילים; ע"ע עושר - ברכה או קללה? 1.
* העושר נותן לאדם תחושה של הגנה וביטחון, אך ביטחון מוגזם בעושר הוא פסול - ע"ע משלי י15, יח11: הון עשיר קרית עוזו. 2.
* העושר יכול להגן על האדם בעת שלום, אך בתקופות של עברה וזעם - כאשר ה' כועס על האדם ומביא עליו אסונות גדולים - העושר לא יעזור לו. ע"ע משלי יא4: לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות . 1.
* משלי יט4 : הון יסיף רעים רבים, ודל מרעהו יפרד - העושר יכול לעזור לאדם לשפר את קשריו החברתיים, אולם רק באופן זמני - כאשר הוא יתדלדל מנכסיו, הוא ייפרד מחבריו החדשים (ע"ע חברי הכסף ) 2.
* פסוקים רבים מדברים על דרכים שונות להתעשר - הפסוקים מציינים דרכים חיוביות (חכמה, דעת, חריצות, ענוה, צדקה) ודרכים שליליות (חיפזון, מעשי הבל, ריבית, רשעה); מפסוקים אלה כשלעצמם, לא ניתן להסיק מסקנה לגבי חשיבותו האובייקטיבית של העושר, כי ייתכן שהפסוקים מדברים כפי מחשבתם של רוב בני האדם, שרוצים להשיג הון ועושר, ואומרים להם "אם אתם רוצים להתעשר - לפחות תעשו את זה בדרכים טובות ולא בדרכים פסולות. ע"ע (משלי י2-7 ועוד) איך להתעשר? 1.
* (משלי ו31): ונמצא ישלם שבעתים, את כל הון ביתו יתן; (שיר השירים ח7): אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו- ההון יכול לעזור לאדם לכפר על גניבה, אך לא על ניאוף (ע"ע את כל הון ביתו ) 1.
* משלי יג7-8 : " יש מתעשר ואין כל, מתרושש ו הון רב . כפר נפש איש עשרו, ורש לא שמע גערה " - יש אנשים עניים שמציגים את עצמם כעשירים כדי ליהנות מיתרונות העושר, ויש אנשים עשירים שמציגים את עצמם כעניים כדי ליהנות מיתרונות העוני - מכאן גם לעושר וגם לעוני יש יתרונות ( פירוט ). 2.
* כמה פסוקים מציינים, שעדיף להשקיע בשם טוב מאשר להשקיע בעושר - ע"ע משלי יא16: אשת חן תתמוך כבוד, ועריצים יתמכו עושר . 1.
* משלי יד24: עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת - אפשר לפרש שהעושר נותן לחכמים כבוד, ואפשר לפרש להיפך - הכבוד שמקבלים החכמים בזכות חכמתם, הוא העושר האמיתי שלהם ( פירוט ) 2.
* אך בסיכומו של דבר, החכם מבקש (משלי ל8): שוא ודבר כזב הרחק ממני, ראש ו עשר אל תתן לי, הטריפני לחם חקי.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)